האם השם בראה את הטומאה

בס"ד

שלום וברכה,

בעקרון, כפי שחושך הוא העדר של אור, כך גם "טומאה" היא העדר של טהרה.

בעוונותינו אנו יוצרים כביכול מחיצה של טומאה בינינו לבין בורא עולם, למה הדבר דומה? לשמש המאירה תמיד, אך מי שיסגור עצמו במרתף לא יזכה להנות מאורה. כך להבדיל, קדושתו ואהבתו של הקב"ה לא משתנים לרגע, אך האדם מסוגל בכח מעשיו להתקרב או להתרחק מהקב"ה.

התייחסתי לשאלה זו בהרחבה במאמרי:

https://www.hidabroot.org/article/2459

בברכה,

דניאל בלס