פחד מעונש

בס"ד

שלום וברכה,

היכן אתה קורא כל כך הרבה על עונשים? או שומע מי שאינו מניח תפילין יהפוך לאפר? אני מציע שתתחבר לשיעורי תורה מחזקים של הידברות, ותבקש הדרכה לבעלי תשובה בכדי להכיר את יהדותך בצורה הטובה ביותר עבורך.

קו המתחזקים של הידברות: 073-2221230,

הדרכה וחברותות בכל ארץ של ארגון לב לאחים: 1800-550-300

לעצם שאלתך,

העונשים עליהם קראת - נכונים למי שמורד במצוות במזיד, מתוך רצון להרשיע, לשנוא ולהשניא. אולם חילונים הם בגדר "תינוקות שנשבו" (ואין הכוונה שהם כמו תינוקות, אלא שהם "אנוסים" כמו תינוקות שנשבו בידי הגויים, ולא זכו לגדול על ברכי היהדות). לכן דינם בשמים שונה.

כמו כן חשוב להבין הקב"ה עושה הכל לטובה, ואינו מעניש את החוטאים במצוותיו בתורת נקמה, שהרי כל מטרת המצוות היא להטיב לנשמה ולרוממה כדי שתזכה לאור האלוקי בגן-עדן. העונשים בעולם הבא נועדו כדי לרפא ולתקן את הנשמות שפגמו בעצמן על ידי החטאים, והנשמה מכירה בכך בעולם האמת ומודה על התיקון, בדומה לחולה שמודה לרופא על הניתוח. חשוב שתקרא שני מאמרים על מטרת הגיהנום:

https://www.hidabroot.org/article/211728

https://www.hidabroot.org/question/224154

 וכן חשוב שתקרא גם את המאמר - אל תתייאש ואל תשנא את  עצמך:

https://www.hidabroot.org/article/2638

דע שאין "רע" אמיתי בעולם הזה. כל רוע נובע כידוע מחיסרון (ולראיה: מדוע אדם מקנא וגונב וחומד? רק משום שהוא רוצה להשיג דבר שיש אצל חבירו). לעומת זאת השלמות נובעת מטוב, משפע, מהרצון להטיב (לכן רחמים ואהבה מתבטאים בנתינה). אלוקים הוא אינסופי ומושלם, אין אצלו גבולות ולא חסרונות משום סוג, ואין דבר שיוכל להשיג מן האדם, ומכאן שכל מה שעושה ה' הוא רק לטובה. הקב"ה ודאי אינו מעניש על חטאים בתורת נקמה, שהרי כל מטרתו היא להטיב לאדם, בדומה לאב שרוצה לקדם את בניו ולהועיל להם. 

היצר הרע הרבה פעמים מטעה אותנו לחשוב שה' מצפה מאיתנו ליותר מידי, הרבה יותר ממה שאנחנו באמת יכולים. אבל חז"ל לא תיארו לנו עולם שבו ה' מדקדק עם בריותיו במידת הדין. להיפך, חז"ל אמרו במפורש שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין, ולכן ה' בראו במידת הרחמים. כבר אמרו חז"ל שאין הקב"ה מדקדק עם הבריות מעבר לכוחם והבנתם, הנה המקור לדבריהם - (שמות רבה לד, א): "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן". עוד אמרו חז"ל (בבא בתרא, דף טז, עמוד ב): "שאין אדם נתפס בשעת צערו". כלומר אין שופטים אדם בשעת צער וכעס, כי אין מחשבתו צלולה. גם בהלכה אנו מוצאים שאין דומה מי שחוטא לתיאבון למי שחוטא להכעיס. ה' מבין את בריותיו ונוהג עם כל אדם לפי דרכו ויכולתו באופן האישי ביותר. 

לחשוב את ה' לרחוק מליבנו היא עצת היצר הרע, שנועדה להרחיק אותנו מה' ולהכשיל אותנו בכעס ושנאה. הנביא אומר(שמואל א', פרק טז, ז): "כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב". זה אומר ש-ה' רואה אותנו מבפנים, עמוק בתוך הלב, ולא רק מבחוץ.

כפי שראית, חז"ל כתבו בפירוש: "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחם".

ה' אינו שופט אותך יותר מהיכולת שלך, ולא מצפה ממך להיות ברגע זה גדול הדור. העיקר שאתה מתקדם ואתה בעלייה, ועל זה צריכה להיות השמחה שלך.

עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.

זכור כי נאמר על התורה הקדושה "דרכיה דרכי נועם - וכל נתיבותיה שלום". התורה אשר לימדה "ואהבת לרעך כמוך", "לפני עיוור לא תיתן מכשול", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תחמוד", "ואהבתם את הגר", וכו' וכו'. כיצד ניתן לחשוד בקב"ה שהוא אינו מוסרי? והרי כל המוסר והרחמים שלך מגיעים אך ורק ממנו יתברך.

הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".

מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם. 

כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.

בברכה,

דניאל בלס