מדוע בברכות פותחים בגוף שני ואחר כך עוברים לגוף שלישי?

שלום רב,

יפה שאלת, וכבר עמדו בשאלה זו רבותינו הראשונים, יעויין בשו"ת הרשב"א חלק ה' (סימן נב) שכתב: עוד שאלת למה נתקן נוסח הברכה, מחצה נמצא ומחצה נסתר, תשובה: דע דיש לבעלי החכמה סוד נשגב, ואין לנו כאן עסק בנסתרות. ואמנם יש טעם נגלה גדול התועלת במה שתקנו נוסח הברכות כן, ר"ל בנגלה ובנסתר, לפי שכבר ידעת דשני יסודות יש שעליהם נבנה הכל, האחד לדעת שהוא יתברך מחויב המציאות, ושאין ספק בזה כלל כמו שנתבאר ונתפרסם המופת עליו ביאור רב. והב' שאין אמתתו יתברך מושגת כי אם לעצמו יתברך לבד, והוא במציאותו נגלה לכל, ובאמתת מהותו נסתר ונעלם מהכל. וכדי לקבוע שתי הפנות האלה בנפשותינו, קבעו הנוסח בנגלה ונסתר. ברוך אתה, כמדבר עם מי שהוא נמצא מפורסם עם שהוא נדבר עמו פנים אל פנים. וכדי שלא תשתבש המחשבה שהוא יתברך נמצא כמציאות שאר הנמצאים ושיש יחס בין מציאותו למציאותם, קבעו אשר קדשנו, לקבוע בנפשותינו שאע"פ שהוא מפורסם, מהות מציאותו נעלם ונסתר שאי אפשר לדבר בו רק בנסתר ברוך הוא. ע"כ. ועל דרך זה כתב רבינו בחיי (תלמיד הרשב"א) בספרו שלחן של ארבע (שער ראשון, ד"ה ומה). וע"ע בשבלי הלקט (סימן קסה ד"ה בשוחר) ובספר בית אלקים (שער התפילה פרקים ה, כ).

בברכה,

הלל מאירס