תיקון החשיבה בעקבתא דמשיחא

בס"ד

שלום וברכה,

אני מציע שתקרא תחילה במאמרי: "מדוע ה' יצר את הגיהנום":

https://www.hidabroot.org/article/211728

 https://www.hidabroot.org/article/119361

כעת אוכל לומר לך מה הרגיע אצלי מחשבות כאלה. זו האמונה והביטחון שהקב"ה חכם יותר מאיתנו, ורחום יותר מאיתנו, ומכיר את המחשבות של כל אחד מאיתנו בצורה האישית ביותר שיש, ושופט כל אחד מאיתנו באופן אישי.

ירמיהו (פרק לב, יח): "האל הגדול הגיבור, ה' צבאות שמו, גדול העצה ורב העליליה, אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו". ירמיהו (פרק כ, יב): "וה' צבאות בוחן צדיק, רואה כליות ולב"

"וידעתי אלוהיי - כי אתה בוחן לבב, ומישרים תרצה".
מלכים א' (פרק ח, לט): "ואתה תשמע השמיים מכון שיבתך, וסלחת ועשית, ונתת לאיש ככל דרכיו, אשר תדע את לבבו, כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם".

קוהלת (פרק יב, ז): " והרוח תשוב אל הא-לוהים אשר נתנה... את הא-לוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כי את כל מעשה הא-לוהים יביא במשפט, על כל נעלם, אם טוב ואם רע"

אמת הדבר שאיננו יודעים חשבונות שמים, ומה עולה בגורלה הפרטי של כל נשמה - שהרי רק ה' לבדו רואה את לבו של האדם, ויכול לשפוט אותו לפי יכולותיו וקשייו האינדיבידואליים. אך אנו יכולים לבטוח בה' שעושה עבור כל נשמה את הטוב ביותר.

האם שמעת על משל התאומים? שני תאומים היו ברחם אמם, תינוק אחד אמר לתינוק השני: "מי אמר שיש לנו אמא? האם אפשר לראותה?", התינוק השני השיב לו: "הרי אמא נמצאת מסביבנו בכל מקום, היא מחייה אותנו בכל רגע, ואנו מרגישים את חומה. בכל רגע אנו מקבלים חמצן דם ומים ומזון דרך חבל הטבור - וכל זה מגיע ממנה, אז אני יודע שהיא דואגת לנו ואוהבת אותנו". אמר לו התינוק הראשון: "אך רע לי פה, והמקום נעשה צר יותר ויותר, וברגע שחבל הטבור יתנתק נמות מיד ללא חמצן. האם זו אמא אוהבת?". השיב לו התינוק השני: "אני רואה במו עיניי שאמא דואגת לנו, היא מאכילה ומשקה אותנו, אין לי ספק שהיא לא הביאה אותנו לעולם כדי לסבול. אני בטוח שיש תכלית מאחורי כל מה שקורה לנו. וגם אחרי שיתנתק חבל הטבור - אני מאמין שיש חיים אחרי הלידה"!

עלינו רק לבטוח בו. ולהאמין בו שהוא עושה הכל לטובה. ממש כמו ילד בן שנה שחייב לבטוח באביו ובאמו שיודעים מה טוב עבורו - אפילו כאשר כואב לו שהוא צריך לקבל זריקה מרופא, ולא יודע למה, או כשהוא נאלץ לוותר על חפץ שהוא רוצה להכניס לפיו, ולא מבין מדוע. הוא גם לא יכול להבין, אך הוא יודע שאביו ואמו אוהבים אותו - כי הם אלה שדואגים לו ומטיבים איתו.

הוא יתברך מסר לנו את התורה הקדושה שמאפשרת לנו להכיר את מידותיו, עליה נאמר "דרכיה דרכי נועם - וכל נתיבותיה שלום". התורה אשר לימדה "ואהבת לרעך כמוך", "לפני עיוור לא תיתן מכשול", "לא תלך רכיל בעמך", "לא תחמוד", "ואהבתם את הגר", וכו' וכו'. כיצד ניתן לחשוד בקב"ה שהוא אינו מוסרי? והרי כל המוסר והרחמים שלך מגיעים אך ורק ממנו יתברך.

הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".

מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם. 

כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.

אני ממליץ לך בחום לצפות בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון": 

http://www.hidabroot.org/he/video/59204

http://www.hidabroot.org/he/video/59205

http://www.hidabroot.org/he/video/59206

 עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא.

אנשים רבים בעולם הזה דומים לילדים קטנים שרוצים עוד ועוד סוכריות וממתקים, וגם אם יסבירו להם שהסוכר הורס את השיניים ומזיק לבריאות, ויוצר תאווה לאוכל וגורם להשמנה, הילדים לא יקשיבו לכל ההסברים המלומדים הללו, כי אם ימשיכו לדרוש ממתקים ויבכו כאשר יוגבלו. גם אנו בעולם הזה דומים לאותם ילדים אשר דורשים חומריות, ולא מבינים שיום אחד נביט על הדברים אחרת מן העולם הבא, בתור נשמות, ואז נראה את גודל טעויותינו. הקב"ה מתנהג איתנו בצורה הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לעיתים נראה לנו כאילו הוא לא מתחשב בנו, הרי הוא נוהג כאב אוהב כלפי ילדיו, וכמו כל אב אוהב, הוא עושה את הטוב ביותר עבור ילדיו גם כשאינם מבינים זאת.

 יחד עם זאת, אני מציע שלא תנסה לעסוק בנסתרות:

"במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות" (חגיגה דף יג, א), רש"י: "במופלא ממך - במובדל ומופרש ממך שלא רצה הקב"ה לגלות לך".

תורתנו הקדושה מלמדת את היהודי הדרכה בחיים (ספר דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלוהיך", ומפרש רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו... כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו". 

רק האמן בקב"ה שהוא טוב, ועושה הכל לטובה, ואין מי שיוכל לומר לו בעולם הבא "לא נהגת מספיק טוב", שהרי כל הטוב והרחמים והאהבה שבעולם מגיעים רק ממנו יתברך, ואין חכם ממנו לדעת מה טוב לכל נשמה.

בברכה,

דניאל בלס