פרישות או לא?

לכבוד השואל, 

פשטות דברי הרמב"ם אמורים על מי שאוסר על עצמו מלהנות לגמרי מחפץ המותר לו. 

ממילא אין מדברי בהרמב"ם סתירה כלל ל"תענית הראב"ד", כי דברי הראב"ד אמורים לגבי חפצא שדוקא כן כבר נהנה ממנו ולא ממה שלא נהנה ממנו כלל (אדרבה, הוא כבר נהנה מ"רובו ככולו").  

וגם דעת הרמב"ם מסכים לזה וכמו שאמרו חז"ל 'סעודה שהנאתך ממנה, משוך ידך הימנה' (גיטין ע.).

ומעט הפרישות הזה הוא גם כן נחשב ל"דרך האמצעי", אשר זהו ה"דרך שיבור לו האדם" (פרקי אבות תחילת פרק ב'). 

בברכה, 

רב נחום