כיוסי ראש לאישה נשואה

לכבוד השואלת, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

בתורה שבכתב בפרשת סוטה כתוב: "ופרע ראש האשה" (במדבר פרק ה', פסוק י"ח), ובתורה שבעל פה בנוגע לפסוק זה מבואר (ילקוט שמעוני פרק ה רמז תשז):

"אלו יוצאות שלא בכתובה, העוברת על דת משה ויהודית. ואיזוהי דת יהודית, יוצאה וראשה פרוע. ראשה פרועה דאורייתא הוא, דכתיב: "ופרע את ראש האשה" ותנא דבי רבי ישמעאל מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפריעת ראש. (אמר רב יהודה) דאורייתא קלתה* שפיר דמי, דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור."

הרי שמפורש שהכונה במילים שבתורה של "ופרע ראש האשה", להגיד לנו אזהרה ואיסור שלא יצאו בנות ישראל [הנשואות - כי פרשת סוטה מדבר רק אודות נשואות] בפריעת הראש, פירוש בשערותן מגולות בחוץ במקום של רשות הרבים.

בברכה, 

רב נחום

ו[*אע"פ שגם למדנו שכדי לקיים את חיוב התורה מספיק לאשה לכסות את ראשה רק עם סל (=קלתה) [שלכאורה הכונה לסלים שהיו הנשים נושאות בשנים קודמות, שלמעלה סל, ולמטה יש קערה עגולה לאזן אותו על הראש, וכדרך שהערביות נושאות עד היום], על זה בא כבר "מנהג" בנות ישראל (="דת יהודית") שלא לסמוך על כיסוי סל כזה שרק מכסה את חלק מן הראש, אלא הן הנהיגו שיש לכסות את כל הראש כשיוצאות. אבל עיקר החיוב אינו ממנהג אלא מדבר תורה