מתי התנהגות לא מוסרית פוסלות מנהיג מלהנהיג?

בס"ד

שלום וברכה,

לגבי מנהיגות חילונית, אין לי מה להציע לך, מאחר ש"חוקי הדמוקרטיה" משתנים כל הזמן בהתאם לנסיבות ולפוליטיקה. העם הישראלי כבר התרגל לעובדה שראשי ממשלות עוברים על החוק ולוקחים שוחד.

אך לתורה יש חוקים ברורים בנושא.

התורה מצווה את המלך והמנהיג באותן מצוות שכל אדם מחויב בהן. יתירה מזו, התורה קובעת מצוות מיוחדות למלך בישראל, ודורשת ממנו ענווה ורמה תורנית גבוהה יותר (דברים פרק יז):

"לא ירבה לו סוסים וגו' ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאד". 

    "והיה בשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים והלוים, והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשותם. לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי וגו' למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל". 

מנהיג שאינו שומר את התורה ועובר על המצוות, פסול מלהנהיג את העם.

 שאול המלך איבד את מלכותו בגלל שעבר על דבר הנביא (שמואל א, פרק טו).

אסור למנות אנשים שאין בהם יראת שמים. בכל הנוגע לכל סוג של מינוי בישראל, כתב הרמב"ם באופן מפורש (הלכות מלכים, א, ז): "כל מי שאין בו יראת שמים, אף על פי שחוכמתו מרובה אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל". עוד כתב הרמב"ם בפרק זה שאפילו דוד המלך זכה במלכות לו ולזרעו לעולם - "לא זכה אלא לכשרים שנאמר אם ישמרו בניך בריתי". ומובן שמצד התורה אין למנות או להתייחס למינויים של מפקדים וראשי ממשלה חילונים שאין בהם יראת שמים כלל. בספר החינוך אפילו נאמר (מצוה תצז): "אבל כל שאין בו יראת שמים אף על פי שחוכמתו מרובה אין צריך לומר שאין ממנין אותו במינוי מן המינויין שבישראל, אלא שראוי לשנאותם ולהרחיקם, ועליהם אמר דוד המלך: "שנאתי כל פועלי און". במילא אין ללכת אחרי שלטון חילוני ואנשי צבא או למלא אחר פקודותיהם מצד התורה. 

בברכה,

דניאל בלס