בגידה באשה או בגבר

בס"ד

שלום וברכה,

גם גבר שנתפס נואף עם אשה נשואה - חייב מיתה בדיוק כמותה, וייהרג על מעשהו עם אותה אשה.

אך במקרה של סוטה מדובר כשהעדים לא ראו את המעשה בפועל.

הלכה זו שראית יש בה הרבה פרטי דינים, לדוגמה, שמדובר באשה נשואה שכבר נתפסה עם גבר זר בסתר פעם אחת, והורו לה להתרחק ממנה, ושוב נתפסה מתייחדת עמו בסתר! לפי התוספתא צריך שני עדים שראו אותם מתייחדים.

כלומר, מדובר באשה נשואה שבכל אופן נהגה בפריצות עם גבר אחר, גם אם לא קיימה עמו יחסים בפועל. ועל כן הכהן בוחן אותה.

חז"ל מספרים על נס שהיה בזמן שתיית המים המאררים ע"י הנואפת - שגם הנואף היה נהרג בזמן זה יחד איתה:

(פיסקא, פרשת נשא פרק ה, כב):

"בתת ה' את ירכיך נופלת וגו' ובאו המים המאררים האלה - ר' יוסי הגלילי אומר:

זה בטנו וירכו של בועל.

אתה אומר זה בטנו ויריכו של בועל, או אינו אלא בטנה ויריכה של נבלעת?

כשהוא אומר: וצבתה בטנה ונפלה יריכה, הרי בטנה ויריכה של נבלעת אמור, הא מה תלמוד לומר: לצבות בטן ולנפול ירך?

זה בטנו ויריכו של בועל.

הא מה תלמוד לומר לצבות?

מגיד הכתוב בשם שהפורעות פוקדתה כך הפורענות פוקדתו.

והלא דברים קל וחומר, אם מידת פורענות ממועטת, המביא תקלה לחבירו הרי הוא כיוצא בו, קל וחומר למדת הטובה מרובה."

ולעצם השאלה לגבי גבר שבגד באשתו -

גבר שבא על אשה רווקה אינו חייב מיתה (למרות שעבר איסור), וזאת משום שבזמן מתן תורה לא היה איסור לגבר נשוי לשאת אשה נוספת. נא לקרוא כאן בהרחבה את הסיבה ההיסטורית לכך:

 http://www.hidabroot.org/question/158648

לאחר ירידת הדורות נקבע חרם דרבנו גרשום האוסר לשאת שתי נשים (כך שזהו איסור של חכמים, אך לא איסור מדאורייתא), ולכן גבר שבגד באשתו אינו חייב מיתה ולא נאסר עליה למרות שחטא. 

בברכה,

דניאל בלס