מדוע ברכת המזון כ"כ ארוכה?

אנו לא מודעים לעוצמתו הגדולה של האדם. הכוחות הרוחניים האדירים שאלוקים נתן לברואיו הם כאלו שבכל מוצא פיו הוא בורא עולמות רוחניים. ככנות כוונותיו ועומק רגשותיו, כך תוצאות מעשיו משפיעים וחזקים יותר. כשאדם בעזרת כוחות גופו כרעב והשובע מכיר טובה לה` חז"ל כביכול קפצו על המציאה ורתמו את כנות תפילתו למטרה האמיתית של הבריאה וזוהי השראת השכינה וגילוי מלכות ה`.

כשתבין שיש מצב של תחושת קירבה ייחודית בין הברוא לבוראו כשהוא מכיר בטובה שהוא היטיב לו ואת זה אנו רותמים לטובת האנושות כולה הברכה לא תראה מייגעת כל כך. יתכן ועומק נוסף היה בכוונת חז"ל כשהפכו את הברכה כללית יותר. כשתחושת הרעב של האדם התמלאה וכעת הוא שבע האגו שלו עולה, והוא נכנס למצב סיכון של חטא. השובע יכול לנטוע גאווה וזחיחות דעת הצעד הראשון למרידה.

כשרצונו התמלא האגואיזם יכול לתפוש את המרחב הנפשי שלו וקיים חשש כי תשתרש בתוכו המחשבה של אני ואפסי עוד. עד שהנושא היחיד שיעמוד לנגד עיניו זה טובת עצמו. לכן חז"ל הפכו את ההודאה מהודאה בקשה אישית לבקשה והודאה כללית על כלל העולם וכלל ישראל. למה דווקא לחם?

לא צריך להגיע לשולחן ערוך כדי להבין את חשיבותו של הלחם בסולם המזון. הלחם תמיד ניתפס כרכיב מזון הכרחי ומרכזי. לסיכומו של דבר אנשים לא צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם אוכלים כזית לחם לו יחשבו פעם אחת לפני שהם מברכים.