צניעות וחברה מעורבת

לכבוד השואל, 

 כפי מה שהבנתי, כוונת מנהגי ישראל  של הקהילות ה"אורטודוקסי" והמזרחי" בזמנם, היתה לקיים את הכלל של "תפוס את הרע במיעוטו" (תשובת הרשב"א . חלק ה', סימן רל"ח)

וזה לשון הרשב"א שם:

"להסיר המכשלה את העם צריך לעלות מן הקלה אל החמורה. ואין נוטלין כל החבלה ביחד, ואחר כוונת הלב הדברים אמורים. "

כלומר, בזמן שהמנהיג רואה שלא ישמעו לו על כל מה שדרוש על פי הלכה, מכל מקום ינסה למעט לאותם האנשים בריחוקם מן קו ההלכה הדרושה, שלפחות ישמרו כמה שאפשר לפי דרגתם מן ההלכה.

ולפי שהבינו מנהיגים אלו בזמנם שאם לא יתירו לימודים מעורבים יתכן ולא ילמדו אותם ילדים תורה בכלל ולא יהיה להם חינוך לדת, לכן התירו, בחושבם שהרי אין זה יותר  גרוע מן החינוך הציבורי בארה"ב, ששמה יש גם עירוב וגם גויים.  (ובארץ ישראל היתה השאלה על חינוך יהודי מול חינוך חילוני)

אמנם כמובן, לימוד של ילדים בערבוב לא מצאנו בחז"ל, ותמיד הם מורים שהילדים לא ילמדו אפילו אצל אשה מבוגרת (יורה דעה רמה סעיף כא); וכל שכן  שלא מצאנו לחז"ל שילמדו בחורים שבגיל הנערות אצל נערות באותו הגיל.

  והדבר אסור מצד הגמרא בסנהדרין (קז.):  אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון - שאסור לאדם להכניס עצמו למקום של נסיון. 

וידוע מן המציאות של דורות האחרונים, שאפילו אם יתנהגו הבנות בצניעות הביגוד ולא ידברו בקלות ראש ויזהרו מנגיעה וכו', מכל מקום מידי מקום נסיון גדול ועצום לבחורים  לא יצאנו.

."וכן אין לאבא להכניס את בנו למצב כזה על פי הגמרא בברכות (לב.): "מה יעשה אותו הבן שלא יחטא

 ואם כן אין הוראה כזו שייך אלא מצד "תפוס את הרע במיעוטו" וכנ"ל. ואפילו אם הבית ספר קיים עד היום, או שרואים שהאירגון של "בני עקיבא" פועל עד היום, יש לומר שעדיין מי שמנהיג אותם המוסדות סובר שלגבי אותה קהילה המשתמש בשירותיהם, אם לא היה להם האפשרות הזו של לימוד יחד, אז היו נופלים אותם הבני נוער למצב שאין להם לימוד וקשר ליהדות כלל, חלילה. 

אבל בזמן ש"אכשר דרא", או בקהילה או מקום שברור שההורים יתנו חינוך יהודי לבניהם, ח"ו להקל בזה כנ"ל, כי זה פותח פתח לחטא. 

בברכה, 

רב נחום