עקידת יצחק

 שלום וברכה

הנה לך קצת מדברי המפרשים בעניין.

רמב"ן על בראשית פרק כב פסוק יב
(יב) כי עתה ידעתי מתחילה היתה יראתו בכח, לא יצא לפועל במעשה הגדול הזה, ועתה נודעה במעשה, והיה זכותו שלם, ותהי משכורתו שלימה מעם ה´ אלהי ישראל:
 ודעת הפרשה ש"האלהים" הוא המנסה ומצוה בעקידה, ו"מלאך ה´" הוא המונע והמבטיח, יתברר בפסוק המלאך הגואל אותי (להלן מח טז):

 רשב"ם על בראשית פרק כב פסוק יב
(יב) כי עתה ידעתי - כלומר עתה אני רואה ונתפרסם לכל העולם כי ירא אלהים אתה:

ספורנו עה"ת ספר בראשית פרק כב פסוק יב
(יב) עתה ידעתי. ידעתי אני המלאך שבדין יגדילך האל על מלאכיו כאמר´ ז"ל גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת: ממני. שאתה ירא אלהים יותר ממני שאני מלאך וראוי למעלה יותר ממני כאמרם ז"ל גדולים צדיקים וכו´. שאתה בפעל ירא אלהים כמו שהיה האל יודע קודם לכן שהיית ירא אלהים בכח ותפול ידיעתו הפועלת על הנמצא בפעל:

 כלי יקר על בראשית פרק כב פסוק יב
עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. אין כל לשון עתה ממעט הזמן הקודם לו, שהרי מצינו (עקב י יב) ועתה ישראל מה ה´ שואל מעמך כי אם ליראה, וכי קודם זה לא שאל ממנו היראה אלא שהוא כאלו אמר והנה ישראל. כך עתה ידעתי כאלו אמר הנה ידעתי:
ויש אומרים, ידעתי כמו הודעתי כי תכלית נסיון זה היה כדי להרים דגל נס להראות העמים יופי מעשיו. ויהיה מאמר והאלהים נסה לשון הרמת נס הנראה לכל אדם כי טובה תוכחת מגולה הבאה מאהבה מסותרת (משלי כז ה) כשאהבה גדולה והיא נסתרה הקב"ה שולח עליו תוכחת מגולה, וע"י שיקבלה מאהבה תגלה ותראה אהבתו לעין כל:
והנה בענין ידיעת ה´ כל דבר טרם היותו, ושישאר האדם על בחירתו, נבוכו רבים בחקירה זו, ורוב החוקרים יצאו ללקוט ולא מצאו, דרך מספיק להיתר ספק זה, כי נראין מכחישין זה את זה, והוא דרוש עמוק מי ימצאנו, ועליו פירש הרמב"ם ארז"ל (אבות ג טו) הכל צפוי והרשות נתונה כי אע"פ שהכל צפוי לפניו ית´ מ"מ הרשות נתונה לאדם ונשאר על בחירתו:

בברכה - בנימין שמואלי