שאלה הלכתית (הלכה)

שלום וברכה

א. האדם אינו בעלים על גופו למכור איברים בחייו.

ב. האדם אינו בעלים על גופו למכור איברים לאחרי שימות.

ג. המשפחה אינם בעלים על גוף קרובם המת למכור איבריו.

ד. כשנמצא מת לפנינו ואפשר להציל חיים באיברי המת, מותר -בעיקרון- לקחת איברים מהמת בכדי להציל חיים, ואין דבר העומד בפני פיקוח נפש.

ה. במקרה שבאות ד` אין צורך באישור מהמת בחייו, או ממשפחתו לאחרי המוות, בכדי להתיר את נטילת האיברים.

ו. אין היתר לקחת איברים בכדי להקל על החיים כמו נטילת קרנית לצורך השתלות להטבת הראיה, וכמובן שלא לצורך מחקר וכו`.

ז. ההיתר לנטילת אברים לאחרי המוות, היא רק אחרי ההגדרה ההלכתית של מוות. ולא כפי שהחוק החילוני קובע.

ח. פוסקי ההלכה שליט"א לא השתוו ביניהם על רגע קביעת המוות, ובענינים כאלה הדין הוא, שכל עוד והדבר במחלוקת הפוסקים ויש ספק שמא המוטל לפנינו עדיין מוגד כחי, אין לגעת בו, גם לא לצורך פיקוח נפש של חולים אחרים, שאין דוחין נפש מפני נפש. ט. אין לחתום על כרטיסים כל שהם,

א. מפני שלא האדם בעלים על גופו, וכשמותר לקחת איברים אין צורך להסכמתו.

ב. מכיון שהחותם על כרטיסים כאלה מפקיר את גופו להגדרות חוקתיות של קביעת המוות, ולאו דוקא לפי קביעת המוות ההלכתית, שכיום לפני הנ"ל [מפני הספק] היא מחמירה ביותר להמתין עד רגע מות הלב, ולא להסתפק ברגע המוות החוקתית - במות המוח. י. בכל אופן, מותר לקבל אברים מגוי. וה` יעזור לכל עם ישראל להיות בריאים ושלמים -

מנשה ישראל