הטעם שנטבע באדם לכעוס על עץ ואבן שנכשל בה

כך כתב בספר הליקוטים לרמ"ד וואלי, תלמידו וחבירו של הרמח"ל: "ענין מה שאנו רואים בעינינו מהבלי העולם, שאדם מקבל מכה או נכשל רגלו בעץ או באבן, ואח"כ הופך פניו לדבר שהכשיל אותו, ומראה פנים כעוסות, והלא הוא עץ ואבן דומם ונראה הבל ורעות רוח לכעוס כנגדו, הטעם הוא לפי ששם בעץ או באבן נמשך כח המשחית שנגזר עליו להכותם, כענין מאמר חז"ל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזים עליו מלמעלה, ומזלו של אדם רואה וכועס כנגד אותו כח המשחית, ולא כנגד חתיכת העץ והאבן שכל רוח אין בו, ודבר זה נרמז בכתוב (איוב יח י) טמון בארץ חבלו ומלכודתו על נתיב".

בהצלחה - מנשה ישראל