בגידות בעל באשתו

שלום וברכה

התורה מקפידה מאוד מאוד על בעל הבוגד באשתו, ומקיים יחסים מחוץ למסגרת הנישואין, וכפי שמשתמע מפסוקי הנביא מלאכי פרק ב פסוק יג) "וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ, כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת מִזְבַּח ה` בְּכִי וַאֲנָקָה, מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל הַמִּנְחָה, וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם: וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה, עַל כִּי ה` הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ: וְלֹא אֶחָד עָשָׂה [רש"י: הקב"ה, לאדם וחוה תחילה], וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ [הרוחות והנפשות לי היו, מאדם הראשון יצאו כולם], וּמָה הָאֶחָד [שבזוג] מְבַקֵּשׁ [למצוא עלילות לאשתו שהיא בת זוגו, שהיא זֶרַע אֱלוֹהִים [מה הוא תועבה שמבזה אותה], וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגּוֹד: האיש והאשה חטאו בחטא מן התורה, ובחוסר מוסריות נוראה, זהו חטא בין אדם לחבירו וגם בין אדם לשמים.

התשובה על כך, אחרי החרטה האמתית, וההפנמה בעוול שנעשה, ראשית כל בקבלה חזקה מאוד על נאמנות טוטאלית לבת הזוג מצד הבעל, וכן נאמנות הרווקה לערכים יהודים שלא תחטא עוד בעתיד, ולא תקיים עם אף אחד יחסי אישות אלא עם בעלה לעתיד. לאחר מכן יש להתוודות בפה על העוון, וביום הכיפורים הבא יזכו לכפרה שלימה.

[אם, וככל הנראה שכך היה, היחסים היו במצב שהאשה היתה טמאה נידה, היינו שלא טבלה במקוה כשר אחרי הווסת האחרון, הרי שהעניין חמור הרבה יותר, כי ביאה בנידה נמנית בין החטאים הכי חמורים בתורה, ואין הבדל בין נשואה לרווקה בעניין הזה, כך שחלק מהתשובה הוא בוודאי קבלת שמירת טהרת המשפחה בעתיד].

בהצלחה - מנשה ישראל