מתי מברכים על ראיית הים?

שלום רב,

לגבי הים התיכון - לפי מנהג הספרדים מי שלא ראה ים זה במשך שלושים יום, יש לו לברך בראייתו "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול" (שלחן ערוך אורח חיים סימן רכח סעיף א, וחזון עובדיה ברכות עמוד תסז).

ולפי מנהג האשכנזים יש לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית" (משנה ברורה שם סק"ב, ושו"ת תשובות והנהגות חלק ג' סימן עו אות א). 

ואשכנזי שרוצה לצאת ידי דעת כל הפוסקים, יוסיף ויאמר אחר הברכה "שעשה את הים הגדול" (שו"ת מנחת יצחק חלק א' סימן קי. וכן בספר שער העין פרק ח הערה יא הביא שכן נהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כשראה את הים התיכון).

לגבי ים המלח - אין לברך עליו "עושה מעשה בראשית", היות שיש אומרים שאינו ממעשה בראשית אלא נוצר אחר כך באופן טבעי. וטוב שיהרהר הברכה בליבו (חזון עובדיה שם עמודים תסט-תע). 

לגבי ים כינרת - אם לא ראה אותו במשך שלושים יום, יש לברך עליו בשם ומלכות "עושה מעשה בראשית" (חזון עובדיה שם עמוד תסז. וכן דעת הגר"נ קרליץ שליט"א בספר חוט שני שבת חלק ג' עמוד רל. וראה עוד בספר שער העין פרק ח הערה כ שכן הוא גם כן דעת הגרי"ש אלישיב, הגרח"פ שיינברג, הגרי"י פישר, האור לציון זצ"ל, ויבדל לחיים הגר"מ שטרנבוך. והוסיף, ששמע מהגרא"ד אויערבאך שליט"א, שכאשר אביו מרן הגרש"ז זצ"ל הגיע לטבריה לאחר שלושים יום שלא היה שם, היה מברך על ראיית הכינרת "עושה מעשה בראשית" בשם ומלכות).

בברכה,

הלל מאירס