שבורה

שלוםוברכה

הארכתי בתשובות בחומר העניין, עקב כך  שהתקבלו בזמן קצר כמה וכמה שאלות מאנשים ונשים שנפלו בנושא זה, וראו שם ושם כי זהו מהעניינים שאי אפשר לשוב עליהם, ועל כך שאלו מכל מיני היבטים הלכתיים ושאינם כאלה, ולכן כתבתי את כל המקורות הקובעות בבירור כי אפשר לשוב על זה בתשובה שלימה, ועוד איך. [אינני יודע לאיזה תשובה את מתכוונת בו כתבתי שאי אפשר לשוב על זה, חס ושלום].

מצוות התשובה ככתבה וכלשונה, דהיינו, חרטה עמוקה, שאת זה כבר יש לך בשפע, וידוי בפה בנוסח זה: "אמנם אנוכי חטאתי להשם יתברך וכזאת עשיתי ונאפתי בזנות אשת איש ואסרתי עצמי על בעלי, בושתי וגם נכלמתי והנני שב בתשובה שלימה לפניך, ולא אשיב לחטא זה לעולם" (שבות יעקב חלק ג סימן קכח), קבלה חזקה אמיתית שזה לא יקרה עוד פעם בעתיד.

ד. לשכוח לאט לאט את כל הסיפור של העבירה, המחשבה על כך יותר ממה שהיא מדכאת היא נחשבת למשחק בבוץ מטנף ואין בכך שום תועלת, ומאוד חשוב, הפסיקי מהרגשת ההלקאה העצמית!.

ו. התחילי בחיים חדשים, תמלאי את חייך בשמחה ובאושר, זה מה שבורא עולם רוצה ממך כעת, ואם כפי שאת כותבת, את מתקרבת לבורא עולם מהעבר הרחוק שלך, הרי שהחטאים שלך נהפכים לזכות, וככל שהחטא גדול יותר הזכות הנוצרת מכך היא זכות גדולה יותר. [אין צורך לספר לבעל, כך פוסקים כל גדולי הדור]