אבידת גוי

שלום וברכה

כך אמרו חז"ל [סנהדרין עו ע"ב]: "המחזיר אבידה לנכרי עליו הכתוב אומר (דברים כ"ט) למען ספות הרוה [גויים ששבעים ואינן צמאים ליוצרם] את הצמאה [זו כנסת ישראל שצמאה ותאיבה ליראת יוצרה ולקיים מצותיו] לא יאבה ה` סלח לו". ופירש רש"י: "המחזיר אבידה לנכרי, השווה וחיבר נכרי לישראל, ומראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו, שאף לנכרי הוא עושה כן שלא נצטווה עליהם".

והטעם שבאמת לא ציוותה תורה להחזיר אבידה השייכת לגוי, כי אבידת גוי הואיל ולא באה ליד המוצא באיסור, והואיל והגוי מתייאש ממנה תיכף עם אבידתו ממנו אין כאן מעשה איסור שמקנה לנפש מדות מגונות ואסורות, שהרי גם בישראל מה שחייבה התורה להחזיר הוא משום מדת אהבה ואחוה אבל בגוי שאינו אחיו לא חייבה התורה להתנהג כלפיהם במידת האהבה והאחוה השמורה לאחים, וכך ציוותה תורה גם בעניין ריבית, שמותר ואולי גם מצוה, לקחת ריבית על הלוואה לגוי, מה שאין כן כשמלוים ליהודי אסור לקחת ריבית, אף שחיוב הריבית הניתן בהסכמה אין בה גזל, מכל מקום ציוותה תורה להתנהג במידת האחוה כלפי כל העם היהודי ולהלוות ללא ריבית.

בהצלחה - מנשה ישראל