אצל מי צריכה להיות הכצובה?

שלום וברכה

לפי כל העדות, הכתובה - שהיא שטר התחייבות של הבעל לאשה - צריכה להיות אצל האשה או מי מטעמה שיחזיק את הכתובה בשבילה, ולא אצל הבעל או מי מטעמו. וכפי שכתב רבינו שלמה בן רבי שמעון דוראן בספרו שו"ת הרשב"ש (סימן שכ) וז"ל: "שאלת, האשה שכתובתה מונחת ברשות בעלה אם מותר לשהות עמה, תשובה, יראה לי שאין נכון לעשות כן, לפי שכל עצמה של כתובה אינה אלא כדי שלא תהי קלה בעיניו להוציאה, ולפיכך אמרו שאסור לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה, כדאיתא במסכת כתובות בפרק נערה שנתפתתה, וכיון שהכתובה ברשות הבעל אם תקניטנו יקרענה ותהא בעיניו קלה להוציאה ויפטרנה בלא כלום. על כן וכפי דעתי אין להניח הכתובה ברשות הבעל, ושלום".

וכן יש ללמוד מהמבואר לעיל דברי רבינו יהודה החסיד בספרו הנקרא ספר גימטריאות (אות רפה) שכתב בזה"ל: "ואין כותבין בכתובה שם ה`, לפי שהיא שומרת כתובתה שלא יחטוף ממנה בעלה, ותביא עמה כתובתה למקום הטינופת", עכ"ל, ומשמע להדיא שהדרך הוא שתהיה הכתובה שמורה אצל האשה ומונחת ברשותה דוקא.

וכתב הגאון רבי יצחק צבי לעבאוויטש זצ"ל אב"ד טשעפ בספר שולחן העזר (סי` ח ס"ג) שכתב לענין זוגות שהם מקלי הדעת ולא יזהרו לשמור על הכתובה, "אז יחזיק הרב הכתובה בידו בתורת שליש, ויגלה זאת להכלה כי ישאר בידו, ולעת הצורך ימסור לידה, ואם החתונה אינה בביתם אז יחזיק הרב ממקום החתונה את הכתובה בידו וישלחנה להרב במקום אשר הזוג החדש ידורו, ויגלה להם זאת, וכל זה הוא למיגדר מילתא ולהסיר מכשול מבית ישראל שלא ידורו באיסור", עכ"ל. ולכן אין בעיה שהכתובה מונחת אצל הורייך בשבילך, זה בסדר גמור.

בהצלחה - מנשה ישראל טוב