דבר חמור מתרחש בעניין המילה

רני כשר, יליד קיבוץ עין חרוד, ואשתו חדוה, ילידת קיבוץ כפר גלעדי, המתגוררים בכפר גלעדי, החליטו שהם לא מלים את ילדיהם (לקוח מעיתון 'גפן המושבה', לפני חודש בערך). הוא הצליח להתרים 46.000 ₪ להוצאת ספר בעניין מ458 תורמים. הספר יצא בעוד מספר חודשים. שאלתי היא: מה יש ליהדות הנאמנה לענות על מה שהוא מציג בדבריו? "עניין המילה לא היה במודעות שלי כלל, ובמו-אצבעותיי חייגתי פעמיים למוהל כדי שיבוא ויבצע את המילה בגופם של בניי. חדוה אמנם סלדה מכך, אולם לא ראתה אפילו אפשרות לדבר עמי על הנושא, ואני, כאמור, שהייתי בחושך מוחלת - לא חשבתי, לא שקלתי, לא בחרתי..., כשנשאה חדווה ברחמה את ילדנו הרביעי (ועוד לא היה ברור מה מינו), נתקלתי במאמר מעניין של רופא יהודי, אשר הופיע במגזין האמריקאי 'mothering', ובו הסבר מפורט מדוע לא כדאי לעשות ברית מילה מסיבות רפואיות..., בגיל הינקות העורלה מגנה על התינוק מפני מחלות שונות, ויש לה תפקיד חשוב גם בחיי המין. העצבים של העורלה מגיבים למגע עדין, וכשמסירים אותה נשארת לנו רק התחושה של מגע גס. הכיפה, שאמורה להיות החלק הכי רגיש, מאבדת תחושה כמו שעור כף הרגל מאבד תחושה. לא חבל על הטוב הזה שהולך לאיבוד?! הבנתי, ובעיקר הרגשתי, את האבסורד שבמעשה, את הסבל שאדם בן שמונה ימים צריך לעבור כאשר כורתים לו את הערלה ללא רחמים וללא התחשבות בכאבו. את הסבל שאמו עוברת לאחר תשעה חודשי הריון ו-שבעת ימי חרדה, את הנזקים לאותו אדם בבגרותו, אשר גדלים עוד יותר כאשר הוא מתבגר ומזדקן, את האטימות החברתית למנהג המוזר הזה..., ברגע שסיימתי לקרוא את המאמר, שסטר וביטל את כל הטיעונים הבריאותיים לקיומו של המנהג, החלטתי שאם יוולד בן - לא תהיה ברית! סיפרתי על החלטתי לחדוה, אשר התפלאה (ושמחה) על ההחלטה, אך החליטה בשלב זה לא להחליט ולחכות עד אחרי הלידה. אני הודעתי להוריי על-כך, וגם הם לא הפנימו והיו בטוחים שזו גחמה רגעית, ובכל מקרה - כולם קיוו שזו בת, אבל נולד בן, ולא עשינו לו ברית..., הרגשתי שאני חייב להוכיח לעצמי, ואחר-כך למשפחתי, ואחר-כך לשכני ולחברי, שההחלטה הגיונית ונכונה. לכן התחלתי לחרוש את הספרים והמגזינים והאינטרנט. קראתי ותקצרתי ותרגמתי, והוצאתי לאור כמה עלונים בשם 'אף מילה - מחשבה שניה על ברית מילה' (שיצא באוגוסט 2016 בתור ספר)..., חיתוכים והטלת מום באיברי מין של גברים ונשים קיימים בתרבויות שונות, קשה להניח שהעם היהודי המציא את זה, מה עוד שיש עדויות מוקדמות יותר מהזמן המשוער של הסיפור על אברהם אבינו. (לפי דבריו אלו, יוצא שהסיבה שאברהם אבינו לא חשב על עשיית ברית מילה קודם שנצטווה על כך מאת הקב"ה, היתה מפני שהיה זה מנהג אלילי, והוא התנגד אליו בשיא העוצמה, ולכן היה זה בעבורו הלם אדיר, כאשר הקב"ה אומר לו ללכת ולמול את עצמו, כפי שהסברנו למעלה בגוף המאמר.)..., 'איגוד רופאי הילדים האמריקאי' (AAP), שהוא למעשה איגוד מקצוע הפועל לרווחתם של בעלי המניות שלו - 64.000 רופאיו (שרבים מהם מתפרנסים היטב מהניתוח הזה), טוען אמנם בנייר עמדה שהוציא באוגוסט 2102, שיתרונות המילה עולים על חסרונותיה, אולם אפילו הוא לא ממליץ על מילה שגרתית לילודים..., עצם הביצוע של הפרוצדורה הזאת עוברת על כל כך הרבה עקרונות רפואיים, שהראשון בהם הוא - קודם כל: אל תזיק! איך רופא יכול לבוא לתינוק בריא ולחתוך לו איבר? עד היום הרופאים מאמינים שזה איבר לא מתפקד. אני מודע לזהות הדתית והלאומית שלי, וכיום אני מרגיש שלם עם בחירת המחדל להישאר יהודי וישראלי. אני מחובר לדת וללאום כל הזמן, אע"פ שאני חילוני. ולכל אלו אין שום קשר לסממן הגופני בבשר. אני לא חושב שיש יהודי הרואה בזה סמן עיקרי ליהדותו. ואם זה אכן כך - זה הזוי, שגוי ובעיקר מעליב. האם תמצית הזהות הלאומית-חברתית-קהילתית-יהודית נמצאת בחלק הזה של הגוף. לפי מה שאני יודע היא נמצאת במח ובלב. יש אנשים שחוששים שאם לא ימולו את הילד, הוא לא יהיה יהודי. זה מיתוס שאני רוצה לנפץ אותו. יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה. עובדה היא, דרך אגב, שההתבוללות הקשה ממנה סובל העם היהודי הן באירופה והן בארה"ב, מתרחשת למרות שכמעט כל היהודים נימולים. צריך תמיד לזכור שזהות לאומית/דתית נמצאת בין האוזניים, ולא בין הרגליים..., משום מה, במשך כל חיי הבוגרים עסקתי בנושאים שאין עליהם קונצנזוס בציבור, אבל מה לעשות שאני מאמין שאם יש עוולה, ואפשר לתקן אותה, הרי שמי שיכול צריך לעשות מה שאפשר כדי להגיע לכך. העובדה שיש קונצנזוס בציבור לגבי המילה נובעת לדעתי מחוסר ידע וחוסר מודעות, ולא באמת מבחירה".