מידת הכעס

לכבוד השואלת, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

הייתי מייעץ שתבונני לתוך מעשה הילדות שלך, מה בדיוק גורם לך את ה"פיצוץ"?

כי מתוך נסיוני עם אנשים בתחום הייעוץ, מצאתי שיש לכל אחד "כותרת" אחת שגורמת לו להתפוצץ - שאצל כל אחד ואחד זה שונה, אבל אצל אדם אחד הוא בדרך כלל אותו דבר לאורך כל חייו; כלומר, כל מה שנכנס תחת הכותרת הזו תמיד יעורר בו רגש כ"כ חזק עד כדי "התפוצצות". 

למשל, ישנם אנשים שהגורם אצלהם הוא חוסר ההכרה בכבודו, או הוסר הערכה, או זלזול בזכות קיומו או הכאבה במילים, או חוסר הבנה וכו'. 

אם כעבור זמן תוכלי להתמקד בהגדת "הכותרת", אז יהיה בידך מפתח יקר כדי להנצל מן הכעס. כי את תדעי כבר מנסיון, שכל מעשה או דיבור שנכנס תחת הכותרת הזו, תמיד יגרום לך באופן "אוטומטי" התבצבצות והתגברות הרגשות תוך דקה לידי מצב של "התפוצצות". 

ואז תוכלי בכל פעם שאת מרגישה שמתעורר בקרבך לצעוק ולהתפרץ, לעצור דקה קודם שאת מגיבה ולחשוב: האם המעשה /דיבור הזה שמכעיס אותי כעת, נכנס תחת הכותרת של אותם דברים הגורמים לי "פיצוץ" או לא? אם את תראי שאין לזה שום קשר, אז תוכלי להמשיך ולהגיב . 

אבל אם את תבחיני באותו רגע בשכלך שמעשה זה כן נכנס תחת הכותרת, אז תחשבי לעצמך, "הרי אני יודעת כבר, שכל מה שנכנס תחת כותרת זה גורם אצלי רגשות אינטנסביות והרגשה שאי אפשר להמודד ולסבול  - ושרגשות אלו הם שלא לפי המציאות האמיתית; לכן, אע"פ שאני מרגישה ככה, אני יכולה להגיד לעצמי  משכלי, שלא אגיב ככה באינטנסביות כזו, כי כל זה רק מה שאני מרגישה - אבל  לא שזה באמת ככה. 

וכשתמשיכי לעשות כן כעבור זמן, אז תוכלי לשלוט יותר ויותר על תגובותייך; עד שתוכלי לשלוט על תגובות ההתפרצויות  לגמרי בעזרת השם.

בברכה,

רב נחום