לא יודעת מה ללמוד

לכבוד השואל,

סליחה על האיחור בתשובה.

לכאורה הדבר תלוי במידות המיוחדות שחנן הקב"ה את כל אחד בהם.

וכדאיתא בירושלמי ברכות: "כשם שאין פרצופין דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה" (פרק ט הלכה א).

ראי מה שכותב בעל חובות הלבבות (שער הבחון פרק ג'):

"ומי שהוא מבני אדם חזק בגופו וחלש בהכרתו, ראוי לו מהם מה שיש בו מן היגיעה כפי שיכול לסבול.

ומי שהוא חלש בגופו והכרתו חזקה, אל יבקש מסיבות הטרף מה שמייגע גופו, אך ייטה אל מה שיהיה קל על גופו ויוכל להתמיד עליו...

ועל הדמיון הזה תמצא מידות בני אדם וגופותם מוכנות לסחורות ולמלאכות. ומי שמוצא במידותיו וטבעו כוסף אל מלאכה מהמלאכות, ויהיה גופו ראוי לה ויוכל לסבול את טרחה, יחזר עליה ישים אותה סיבה להבאת מזונו.  ויסבול מותקה ומרירותה, ואל יקוץ כשיימנע ממנו הטרף בקצת העתים, אך יבטח באלוהים שיספיק לו טרפו כל ימי חייו."

ולמדנו מזה, שמי שחונן בכחות שכליות חזקות של הכרה ותפיסה טובה, ראוי להקדיש את זמנו ולהצליח באותו תחום.

ומי שחונן בכוחות הגוף חזקות או בכוחות הנפש המאפשרים לו לעבוד עם אנשים או בנהול סחורה, אז ישתמש בכוחותיו לפי טבעו, ויוכל להצליח בס"ד בפרנסתו בזה.

ואם אינו מוכר לך מה הם כוחותיך, עצה טובה היא: לשנן את הכוחות המיוחדים שאת מכירה שיש לך מילדותיך - שהייתי מקבל שבח מיוחד עליהם ושבהם את  היית יותר מוכשרת באופן טבעי משאר אנשים, כי לכל אחד יש דברים שהוא יותר מוכשר בהם באותו תחום  משאר אנשים. ואז תחפשי מקצוע שיכול לתת לך את האפשרות לנצל את כוחותיך הטבעיים הכי הרבה באופן מועיל כשר ונאות שיוכלו אנשים ליהנות מהם. 

בברכה,

רב נחום