ציפורנים ושיער

לכבוד השואלת,

סליחה על האיחור בתשובה. 

1. מקובל אצלינו שכאשר הם מתנתקים מהגוף,  שורה על הציפורניים החתוכות רוח טומאה. ומשום כך אשה מעוברת תיזהר מלעבור עליהן. 

2. חלק הציפורן שעולה למעלה מן הבשר ומתקבץ שם לכלוך, מהוה חציצה בהלכה. ויתכן שאם הציפוניים ארוכות ומוכנים ליגזז, שחל עליהם הדין של "כל העומד לגזוז , כגזוז דמי", והם נחשבים כגזוזות לענינים מסויימים, אפילו בהיותן עדיין מחוברות לגוף.

3. אין הכונה שבשורש השיער יש מחשבה, אלא הכונה שכתוצאה מהמחשבות שבתוך המח, נגרם לשיער לצמוח. השערות עצמן צומחות מתוך שורש שיש להם בתוך הקרקפת כידוע. נמצא שאין שום קשר בין עצם המחשבות שבתוך המח לבין השערות.

ואע"פ שהדבר אמת שהמח הגשמי שבאדם בא מתחילתו מכח האבא (גמרא נדה לא.), מכל מקום כח המחשבה השורה על המוח היא מחלק הנשמה שבאדם; ולכן אין שום הכרח או שייכות כלל בין מחשבות הנובעות מנשמת האבא למחשבות הנובעות מנשמת הבן.

בברכה, 

רב נחום