משא ומתן באמונה

שלום וברכה

שלא לרמות את האחר במסחר, בין בקניין ובין במכירה, להיות אנשים אמונים עלי אמת ויושר.

וכך כותב החפץ חיים בספרו הקדוש שמירת הלשון [ח"ב - פרק יט]:

"לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁיִּלְמַד כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה וְלֹא יִתְעַסֵּק בְּעֵסֶק כְּלָל, רַק שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּעֵסֶק וְיִקְבַּע עִתִּים לַתּוֹרָה. אָכֵן זֶה צִוְּתָה הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בֶּאֱמוּנָה וּבְלִי תַּרְמִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת ל"א.), שֶׁשּׁוֹאֲלִין לוֹ לְאָדָם, נָשָׂאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה? קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרה?".

ועתה בעונותינו הרבים יש שטוענים טענות של הבל שבזה הזמן קשים מזונותיו של אדם והרוצה להתנהג ביושר ואמונה לא יוכל לאכול אפילו פת במלח, ומתוך כך נעשה כהיתר לעשות עולה ולדבר כזב ולהונות ולגנוב ולגזול להשיג גבול וכהנה רעות רבות, מלבד ביטול תורה ותפלה בציבור וחילול שבת וכדומה, ואין איש שם על לב להיות ניחם על הרעה, אוי להם לבריות מיום הדין, כי כל התורה כולה כלולה באמונה כדכתיב וצדיק באמונתו יחיה.

ואדם גיכר בכיסו, כי המאמין בה´ כי הוא הנותן כח לעשות חיל ושכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה מפי עליון, לא יאמין שעל ידי עוברו פי ה´ יצייח בכל דרכיו, הס כי לא להזכיר. ואם יצליח בודאי בלי שום ספק שיהיה עושר שמור לבעליו לרעתו, מלבד עונשו שיהיה שמור לו לעולם הבא.

ואם תראה אדם ישר שהולך בדרך טובים ונושא ונותן באמונה שמזונותיו מצומצמין, חלילה להאמין שיש צדיק אובד בצדקו ח"ו, השופט כל הארץ לא יעשה משפט יושר, חלילה וחס, רק לו נתכנו עלילות. והמאמין בה´ באמת בלב שלם יאמין באמונה שלימה שהצור תמים פעלו כל דרכיו משפט, וכל דעביד רחמנא לטב עביד למען ייטב לו בעולם שכולו טוב".

בהצלחה - מנשה ישראל