ניחום אבלים

הלכות ניחום אבלים מתוך ספר קצור שו"ע 

מצוה גדולה לנחם אבלים. ומצינו בהקב"ה שניחם אבלים, דכתיב ויהי אחרי מות אברהם, ויברך אלהים את יצחק בנו. והוא גמילות חסד עם החיים ועם המתים.

אין המנחמין רשאים לפתוח פיהם עד שיפתח האבל תחלה, כדמצינו באיוב, שנאמר ואין דובר אליו דבר, וכתיב, אחרי כן פתח איוב את פיהו, והדר ויען אליפז התימני. כשרואים המנחמים שהאבל פוטר אותם, אינן רשאים לישב אצלו:

לא יאמר אדם לאבל מה לך לעשות, א"א לשנות מה שעשה הקב"ה, כי זהו כעין גידוף, דמשמע הא אם היה אפשר לשנות, היה משנה. אלא צריך האדם לקבל עליו גזרת השם יתברך שמו באהבה. 

ספרדים נוהגים להביא אוכל ומשקאות לאבלים, האשכנזים לא נהגו בכך, אלא אם יש צורך לאבלים.

אפשר לנשים לנחם גם גברים, וכן להיפך, והכל יעשה בצניעות הראוייה, ובכובד ראש.

אומרים: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.

בשורות טובות - מנשה ישראל