מצוות התורה

לכבוד השואל, 

סליחה על האיחור בתשובה.

1. 

ברמב"ם מבואר(בהקדמתו לפירוש המשניות), שלעולם לא היתה מחלוקת על עצם ההלכה שנמסרה למשה רבינו בסיני - שכל ההלכות למשה מסיני שייכות לעצם הגדרות של תרי"ג המצוות [ואפילו כאשר מקיימים אותה ב"תנאי גן עדן", כלומר אפילו כאשר היתה כל הסביבה מסייע לקיום המצוה ולא היה שום מונע מצד המצב החיצוני, עדיין היה צורך ב"פירוש" הזה כדי לדעת האיך לקיים את המצוה. לדוגמא, "רצועות שחורות [בתפילין] - הלכה למשה מסיני" (מנחות לה.), הרי פירוש זה הוא דרוש לנו אפילו כשאין מונעים או שינויים במצב החיצוני והסביבתי. זאת אומרת, שאפיו ב"תגאי גן עדן" היינו צריכים להלכה הזו - כי היא קשורה לעצם ההגדרה של מצות תפילין.].

וכל המחלוקות שישנם, הם  רק לגבי האיך לקיים את המצוה במצבים ובנתונים שונים מ"תנאי גן עדן", שדבר זה מסרו הקב"ה לחכמי ישראל להחליט (שמכיון שהם כבר למדו את כל ההגדרות המסורות של כל המצוות שבתורה, אח"כ מסר הקב"ה להם את הרשות שלפי שיקול דעתם, של גדולי ישראל שבכל דור ודור, יוחלט האיך לקיים את המצוה בתנאים המשתנים ממצב למצב ומדור לדור -מתוך שמירה קפדנית על עצם איכותה וצביונה של המצוה (לפי הגדרותיה האבסולוטיות שבתורה שבכתב וההלכות למשה מסיני).

והדרך שמוציאים את ההלכה למעשה על פי שיקול דעתם, הוא על פי הכללים של "שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם" - שגם אותם דרכי דרשה נמסרו כבר למשה רבנו בהר סיני.

(ויתכן ג"כ מחלוקת אודות  מאיפה להוציא רמז לאיזה הלכה למשה מסיני [שנמסרה בעל פה] מן התורה שבכתב - שזה בעצם לא משנה כלל לגבי קיום ההלכות באופן המעשי; ודבר זה נקרא "אסמכתא", וכמבואר ברמב"ם שם.) ]

2. 

מבואר במפרשים (המלבי"ם ועוד), שהספר הנזכר שמצאו היה אחד מן הספרי תורה שנכתבו ע"י משה רבנו בעצמו (מקובל אצלינו שלפני פטירתו כתב משה רבנו י"ג ספרי תורות). הספר נגנז בתקופה של מנשה המלך,  אשר היה אז תקופה שעבדו עבודה זרה ומדאגה שיפסידו אותו , הוסתר הספר תורה במקום נסתר בתוך בית המקדש. כאשר עסקו בבדק הבית שנים אח"כ בפקודת המלך יאשיהו, מצא חילקיהו הכהן את הספר התורה המיוחד הזה, והעבירו לשפן כדי להביאו לרשות המלך.

נכון הדבר שהמלך יכול לקרוא בעצמו; אבל המיוחד כאן לא היה במה שהיה כתוב בספר תורה, כי הרי אותן המילות כתובות בכל ספר תורה; אלא המיוחד כאן היה לאיזה מקום היה נגלל הספר תורה - אשר המלך יאשיהו ראה בזה סימן מן השמים שרצו להזהיר אותו ואת כל ישראל אודות הצורך בתיקון המעשים, ושאם לא יתקנו אז ייענשו.

הספר שמצא חילקיהו הכהן היה גלול לפרשת התוכחה, היינו, לאותם העונשים שנזכרו בספר דברים שיבבואו ח"ו אם לא ישמרו ישראל את התורה, ובדיוק היה גלול לפסוק שמדבר על העונש למלך: "יולך השם אֹתְךָ, וְאֶת-מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ" (דברים פרק כח - פסוק לו).

הואיל והיה ידוע בזמן יאשיהו שעדיין היו פירצות בענין עבודה זרה בארץ, ולא היה לב ישראל מסור לגמרי לעבודת השם, לכן קרע יאשיהו את בגדיו וקבל על עצמו לתקן את המצב וכמבואר אחר כך בפרק כג. ולא משום המצוות הכתובות  בספר שלא נתקיימו או שכחו היו חייבים עונש, כדמשמע מפשטות פסוק י"א - כי בעצם היו ידועות להם כל המצוות והיו מקיימים אותם, וספרי תורה היה להם כל הזמן, אלא משום מצב העבודה זרה שהיה מצוי מסביב כבר למספר שנים מלפני כן, וכמבואר במפורש שם בפסוק י"ז.]

 3. 

חסר לך כמה ידיעות בסיסיות כגון מספר המדוייק של מצוות העשה (248), כמה במדוייק שייכים לקיום בזמנינו, וכן הכלל ברמב"ם בספר המצוות בשורש השלישי, שאין ראוי למנות מצוות שאין נוהגות לדורות. ואע"פ שבפועל אין המצב שאנו נמצאים בו נותן לקיים מצות התלויות במקדש או יובל וכדו' [שנוהג רק כאשר "כל יושביה עליה", כלומר שכל ישראל גרים בארץ ישראל], אבל הואיל ושייך בפוטנציאל בכל רגע שיחזרו רוב ישראל לחיות בארץ, ושייך בכל רגע את האפשרות לבנות את בית המקדש (וכדאיתא בגמרא סנהדרין צח. "היום אם בקולו תשמעון"), לכן עצם האפשרות לקיום כל המצוות כן נוהג כמאז גם עתה.

בברכה,

רב נחום