חטאי הצדיקים

שלום וברכה

אתה, כפי שהינך, אם רק תרצה, תוכל להגיע לעצם ההכרה והידיעה הברורה שיש בורא לעולם, באופן מוכח ושכלי, לא פחות מדוד ושלמה המלך, וכבר אמרו חז"ל שהחכמה עדיפה מהנבואה. 

גם עם ישראל שעמד למרגלות סיני, וחזה בכוח הנבואי הכי חזק שהיה בהיסטוריה בהתגלותו של הקב"ה על הר סיני, ולא היתה להם צל של ספק במציאותו של הקב"ה אחרי הניסים והנפלאות לעיני כל העולם ביצאית מצרים ומעמד הר סיני, גם עם זה נפל לפיתויי היצר הרע, והיה יכול ליפול לטעות של עשיית סמל ודמות כאמצעי בינו לבין הקב"ה על אף ששמעו ארבעים יום לפני כן באופן הכי מפורש לא תעשון אתי אלוהי כסף, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני.

זהו כוחו של יצר הרע, וזהו רצונו של הבורא, שיהיה כח ליצר הרע לטשטש את העובדות אע"פ שכבר הוכחו בצורה ברורה, ולהביא את האדם ברגע של חולשה לניסיון בקיום מצוות התורה, ורק על ידי ההתנסות והעמידה בבחירת הטוב והישר נפש האדם מתרוממת ומזדככת ומתקרבת יותר ויותר לבורא עולם, עד להשכר הנצחי בעולם הבא.

ללא כוח זה של טשטוש האמת המוחלטת, והמוכחת, לא היה בעולם אפשרות של כח בחירה בין טוב לרע, כי היינו מוכרחים על הטוב, כמו מלאכים, ולא היתה אפשרות להוציא לפועל תכלית הבריאה שהוא בכדי להשפיע טוב לנבראים בכוח מעשיהם.

ואם כך, גם אם הקב"ה יתגלה אליך ויורה לך על שמירת שבת, כל עוד שתימצא בעולם הבחירה לפני ביטול יצר הרע, שמירת השבת שלך לא תהיה מוכרחת, תעמוד בנסיונות על העניין ותצטרך להתגבר, היצר הרע ניחון בכוחות מיוחדים לטשטש גם דברים שכבר הוכחו והושגו בכדי לאפשר מערכת של בחירה בעולם הבחירה.

אכן אתה צודק, שאם האדם לא יסיח דעתו מהבורא אפי´ רגע, לא תהיה אפשרות של חטא, אבל בדיוק זה העניין שהיצר הרע מכניס רוח שטות באדם לטשטש את העובדה שיש בורא עליון המשגיח ורואה במעשיו בכל רגע, ומאפשר את הבחירה בין טוב לרע. ולכן אמרו חז"ל במסכת סוטה שרבי משה איסרליש בתחילת השולחן ערוך:

" lang=HE SPAN תמיד?.< ממנו ובושתו השי?ת בפחד וההכנעה היראה אליו יגיע מיד כד), כג, (ירמיה השם? נאם אראנו לא ואני במסתרים איש יסתר אם שנאמר: כמו במעשיו, ורואה עליו עומד כבודו, הארץ כל מלוא אשר הקב?ה, הגדול שהמלך לבו אל האדם שכן כשישים המלך. במושב כדיבורו וקרוביו, ביתו אנשי עם והוא כרצונו פיו והרחבת דיבורו ולא גדול, מלך לפני ועסקיו ותנועותיו כישיבתו בביתו, לבדו ישיבת אין כי האלוהים, הולכים ובמעלות הצדיקים בתורה גדול כלל ח), הוא טז, (תהילים תמיד לנגדי ה´ שויתי>יצר הרע להביא את האדם ברגע של חולשה לנסיון בקיום התורה, דוקא על ידי טשטוש ההכרה במציאותו של הקב" lang=HE כמו כל עצמם. 

זהו העניין בכללותו, אבל לגבי חטא דוד המלך בבת שבע, אנו אמונים על דברי חז"ל (עבודה זרה ד ע"ב), וברשותך אאריך קצת בדבר, עקב ריבוי השואלים בעניין הזה, כנראה עקב שיטת הלימוד בבתי הספר הכלליים ללא פירוש המסורת היהודית בתורה שבעל פה, וכך אמרו חז"ל:

"אמר רבי שמעון בר יוחאי, לא היה דוד ראוי לאותו מעשה שנאמר (תהלים קט) ולבי חלל בקרבי [יצר הרע חלל בקרבי ואין לו כח לשלוט בקרבי]שאם חטא אומרים לו כלך אצל דוד.

וזהו שאמר רבישמואל בר נחמני א"ר יונתן נאמר (שמואל ב´ כג) נאום דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על, נאם דוד בן ישי, הוקם עול, שהקים עולה של תשובה".

ולא התעורר העניין הזה ללא בקשתו המפורשת של דוד המלך שהקב"ה ינסה אותו בנסיון קשה, וכמו שפירשו חז"ל במסכת סנהדרין [קז עמוד א]:

"אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, לְעוֹלָם, אַל יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן, שֶׁהֲרֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵבִיא עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן וְנִכְשַׁל. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מָה אוֹמְרִים "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב", וְאֵין אוֹמְרִים "אֱלֹהֵי דָּוִד"? אָמַר, אִינְהוּ, מִינְסוּ לִי, אַתְּ, לָא מִינְסִית לִי .

דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב, (שם נא) "לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ", אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּלְיָא וִידִיעָא קַמָּךְדְּאִי בָּעָאִי לְמִכְפֵּייהּ לְיִצְרִי, הֲוָה כַּיְיפִינָא [שאילו רציתי לכפות את יצר הרע על הפיתוי של חטא בת שבע, הייתי יכול לכפות אותו ולהתגבר], דְּלָא לֵימְרוּ, עַבְדָּא זָכִי לְמָרֵיהּ [עבד שניצח את רבו].

דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב, (תהלים לח) "כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן, וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד" - רְאוּיָה הָיְתָה בַּת - שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם לְדָוִד, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁבָּאתָ עָלָיו בְּמַכְאוֹב. וְכֵן תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רְאוּיָה הָיְתָה לְדָוִד בַּת - שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם, אֶלָּא שֶׁאֲכָלָהּ פַּגָּה .

ומסבירים המקובלים [ראה תורת חיים סנהדרין שם] לפי מה שכתב בספר הזוהר כי נשמתו של אדם הראשון נתגלגלה בדוד ונתן סימן אד"ם נוטריקון אד"ם דו"ד משי"ח. וכשם שנשמתו של אדם היתה מגולגלת בדוד כך נשמתה של חוה היתה מגולגלת בבת שבע אשתו, ולכך נזדמן לקרות שמה בת שבע רמז לאותו מעשה שעשתה שהאכילה לאדם מפרי העץ שנקרא בנות שבע ככתוב בדברי חז"ל [בראשית רבה], ולכך אמר דוד ´כי אני לצלע נכון´, וקרא לבת שבע צלע, לפי שהיא חוה שנבראת מן הצלע.

ולכן תראה במסכת מגילה [פרק ד] שנמנו שם כמה פרשיות שאין לקרות אותם בציבור מפני כבוד האישים, אבל פרשת החטא של דוד עם בת שבע לא נמנתה שם, והיא נקראת ומוסברת בציבור, כי זהו שבחו של דוד המלך ששב בתשובה על מה שעשה וממנו יראו וכן יעשו כל מי שחטא וכפי שמסביר את העניין בספר תוספות יום טוב [שם].

וגודל תשובתו של דוד המלך אין לשער ואין לתאר, וכך אמרו חז"ל [ילקוט שמעוני אות קסה]:

"בעשרים ושניים שנים שנסתלקה רוח הקדש מדוד מלך ישראל, בכל יום ויום היה מוריד כוס של דמעות ואכל פתו באפר שנאמר כי אפר כלחם אכלתי. אמר לפניו רבונו של עולם, קבלני בתשובה כדי שתוכיח את הרשעים, ותאמר להם ומה אם דוד מלך ישראל שעשה לפני דבר חמור כיון שחזר בתשובה לפני קבלתי אותו, אתם על אחת כמה וכמה שהייתי מקבל אתכם".שבת ומכך אותה. יגרש או ימות שהבעל לאחרי גם הבועל עולמית אסורה שזנתה שאשה התורה דין שלפי מכן, מבת שיפרוש ציווה שהנביא העניין מעצם לכך והראיה  דוד. מלחמות יוצאי מנהג היה שכך למלחמה, יצא אוריה שבעלה גט קיבלה שבע כבר ובת ראוי, מאחר ממעשה יותר באמת בזנות, כאילו הכתוב האשימו העליונה דרגתו לרגלי שרק קיבלו>

וגם על הילד שנולד כתוצאה מאותו חיבור ראשוני עם בת שבע בכה דוד המלך עד מאוד כשנטה למות, ואם בת שבע היתה אשת איש הרי שהילד הזה היה ממזר שעל דוד לשמוח במותו. ולא לבכות ולהצטער כל כך כמתואר בכתובים, וכך כתב בזב רבינו צדוק הכהן זצ"ל בספרו תקנת השבין [אות י] דברים נוראים ומרגשים :

"ותדע, שהרי כל שלשלת מלכות בית דוד והמשיח המקווה במהרה בימינו הוא ממנה משלמה המלך ע"ה, ודוד המלך ע"ה ראה זה ברוח הקודש והבטיחה דזרעה ימלוך כמו שאמרו ז"ל (עיין רד"ק שמואל - ב י"ב, כ"ד) ועל זה צם והרבה בתפילה שיחיה אותו ילד ראשון שנולד ממנה, ואילו היה שמץ חטא אדרבא היה לו לשמוח כשמת שלא יהיה לו כמזכיר עוון, אבל באמת אילו היה אותו ילד חי, היה הוא המולך אחריו והבונה בית המקדש, נמצא לא היה אותו מעשה אכילת פגה גם בעולם הזה שהרי בהכרח היה אותו ולד להוולד אז, והיה בזה תיקון גמור לחטא אדם הראשון, שהיה גם כן באכילת פגה כנודע [שגם שם אמרו חז"ל שאילו היה ממתין אדם הראשון עד שבת היתה אכילת הפרי מותרת], והיה גמר התיקון ועת קץ ואותו ולד היה משיח בן דוד והבית שהיה נבנה על ידו היה קיים לעולמי עד, ובודאי שהיה אותו ולד נשמת משיח ומוכן לזה אלא שלא הגיע הקץ עדיין, וזהו האכילת פגה טרם הגיע הזמן והקץ שהוא היה עסוק באותו מעשה לברוא אורו של משיח, ולכן לא חש לעצמו ולאבדן נפשו בחשאי רק כל מגמתו להצלת כלל ישראל".

"ולפי שאז נסתלקה ממנו רוח הקודש שעל זה אמר השיבה לי ששון ישעך, והוא על ידי העצבות מהחטא, כי עצם החטא לא היה חטא כלל רק אדרבא קדושה גדולה כמו שהיה דוד המלך ע"ה כולו קודש לה´, אבל לפי שלמראית העין בעולם הזה היה חטא והיה חילול ה´ בפי הבריות וכמו שאמר לו הנביא (שמואל - ב י"ב, י"ד) אפס כי נאץ נאצת וגו´ גם הבן הילוד לך מות ימות, ולשון גם מבואר דבא להוסיף ולומר שכמו שעשית כן יהיה לך גם כן נגד זה דבר זה כי מאחר דרזוהי כסיין ואין התגלות בעולם הזה עדיין מאור הבהיר שלך בהכרח אי אפשר שיתגלה אור הולד הזה דאם כן אינו אכילת פגה ולא היה כאן חטא בעיני הבריות גם כן, ועל ידי זה בא לו העצבות אחר כך בביאת הנביא לו להגיד שלא עלה בידו כי נחשב חטא וצריך לעונש ובזה נסתלק ממנו רוח הקודש, עד שהוצרך לעוררו בשמחה של מצוה היינו מצות התשובה שזכה לה על ידי חטא זה להיות מקים עולה של תשובה ואלמדה פושעים וגו´ להורות תשובה לרבים".

"והוא שידע דלבו חלל בקרבו רק שרצון ה´ יתברך כך על ידי זה הכניס שמחה של מצוה בלבו שהרי עושה בזה רצון ה´ יתברך דלמען תצדק וגו´, להורות תשובה לבעלי תשובה, ועבירה לשמה כמצוה שלא לשמה, ועל ידי זה חזר לו גם אז רוח הקודש ממש בנבואת נתן הנביא לו ובשעת תשובתו,

"וחז"ל גילו הדבר שאמרו (שבת נו עמוד א) שהאומר דוד חטא אינו אלא טועה, ואמרו בלשון זה לומר

"אבל זהו בתורה שבעל פה שהוא גילוי המסתורין, אבל בכתוב בנביאים נאמר שחטא, שמעלה עליו הכתוב כאילו חטא, וכיון שהוא כאילו חטא שהרי הכתוב קראו חוטא הוא צריך לתשובה וילפינן משם הוראת תשובה, אותיות של סיפור חטא דוד ותשובתו בכוחן לגרום התעוררות תשובה בעולם, ולכן אי אפשר היה בלא זה, שיעקרו מן הכתובים שדבריהם תורה שלימה, והרי זה כעקירת אות מן התורה שקדושת נביאים כתובים כקדושת התורה דקיימים גם כן לעד" .

עד כאן לשונו.

וקשור לעניין הזה, מה שרואים שכל תהליך התגלות שורש דוד ומשיח בעולם היתה כתוצאה מענינים כמו אלו, כפי שהיה בראשית הדורות במעשה יהודה עם תמר בפתח עינים, ואחר כך רות עם בועז, ואחר כך במעשה דוד עם בת שבע, ולפי דברי האריז"ל הוא מכיון שנשמת משיח נאחזת בהרבה קליפות והם מפריעים לשורש הזה להתגלות בעולם, ולכן מערימים עליהם להוציא את ההתגלות הזאת מהדלת האחורית, במקום שנראה על פניו כמו חטא. ושם הם לא מקטרגים. 

בהצלחה - מנשה ישראל