שפרה ופועה מול ציווי פרעה יראת השם או צו אנושי

שלום וברכה,

 

במצרים היתה תרבות שלא נרתעה משפיכות דמים, ודבר זה חדר ללבבות, כמו שבימינו אנשים כבר לא מזדעזעים מאם שהורגת את עוברה אצל רופא. או המתות "חסד", וכיוצא באלו התופעות התרבותיות.

במצרים היה נפוץ להרוג, ו"דילול עבדים" לא היה דבר מרעיש בעיניהם. וכפי שאמר אברהם אבינו: "רק אין יראת א-לוהים במקום הזה והרגוני" (בראשית כ, יא). הגויים לא הכירו בכך שהאדם נברא ב"צלם אלוקים", ולכן היה קל להם להרוג בני אדם מתוך אינטרסים אישיים או פוליטיים. אילו המיילדות היו מצריות, הן לא היו נרתעות להרוג את התינוקות. אולם מכיוון שהן היו בנות ישראל, הן נרתעו מאוד מכך - כי "יראת אלוקים" שימרה בבני ישראל את המוסר הקדוש שרואה בכל אדם "צלם אלוקים"! ובזכות רתיעה זו ידעו בני ישראל, ובתוכן המיילדות, עד כמה חמור מעשה זה.

 

בברכה,

דניאל בלס