הקלטות סמנכ"לית הידברות ואדם שטוען כי היה אמור להיות מנכ"ל

בחור בשם יואל טוען ש"נוצל"

בהקלטה עם בחור בשם יואל, שכיום אינו חובש כיפה ומכנה עצמו חילוני ששומר מסורת, טוען שהיה מקורב בעברו לכבוד הרב זמיר כהן.

1. הבחור טוען ל"ניצול", כי לדעתו היה אמור להיבחר לתפקיד מנכ"ל הארגון.

האמת היא שמדובר בבחור צעיר שכבוד הרב קירב, בעת שהיה הבחור בשפל המדרגה, הגיע ממצב משפחתי קשה ולא פשוט כלל מבלי לפרט כאן, והתקשה בלימודיו בישיבה - אז כבוד הרב זמיר נתן לו לבצע מטלות שונות כדי שירגיש חשוב ובר עשייה. בחור זה מעולם לא שימש בתור עוזרו הרשמי של כבוד הרב, ומיותר לציין שאיש לא חשב להקים יחד איתו את הארגון. אין זה המקרה הראשון בעולם שאדם שניסו לעזור לו ולשקמו, אך עקב אופיו הקשה המשיך לשקוע בצרות, בוחר להפנות אצבע מאשימה כלפי מי שניסו לעזור לו, ותולה בהם את כשלונותיו.

2. הבחור טען שניסה להתקשר לנהגו של כבוד הרב, והנהג לא העביר את השיחה.

האמת היא שהבחור ניסה להתקשר אל כבוד הרב רק פעם אחת - בשעה שהרב היה עסוק בנסיעה בהכנת חומר להרצאה שעליו לצלם, והנהג קיבל הוראה לדחות את כל המתקשרים בשעה זו.

יש לציין שכמעט מידי ערב מקדיש הרב זמן רב לשיחות עם אנשים המבקשים ייעוץ, והבחור היה מצליח לתפוס את כבוד הרב בשעה אחרת, אם לא היה מתייאש מיד אחרי הניסיון הראשון.

3. הבחור טוען שהוא העלה בפני כבוד הרב רעיון לפתוח תלמוד תורה בבאר שבע, ולא קיבל את תפקיד הניהול.

פניתי לכבוד הרב בעניין זה, והשיב שמאחר והגב' עליזה ביטון מנהלת בית ספר שכבר קיים, והיא ביקשה מכבוד הרב לסייע לה בשדרוג בית הספר, מצא כבוד הרב לנכון לסייע לה לבנות את הקיים, ולא לפתוח בית ספר חדש שיתחרה בקיים. ובכל מקרה, כמובן שגם אם היו פותחים תלמוד תורה חדש, היה כבוד הרב בוחר באדם מלומד ובעל ניסיון בניהול בית ספר.

ישנן דוגמאות נוספות, אך נראה שמיותר להתייחס לגיבובי השקרים והסילופים. הניסיונות לפגוע בשמו הטוב של כבוד הרב, נעשים לא רק בצורה חצופה, כי אם גם רדודה מאוד.

דבריו של יואל מבולבלים, בלתי עקביים, ונראה בבירור כי ניסו להובילו להשמיע את מה שבעלי האינטרסים רצו לשמוע. מצטער לראות כיצד בחור מאוכזב במצוקה נפל קורבן לידי ההסתה.

ה"סמנכ"לית"

הגברת בהקלטה, המתארת את עצמה כבעלת תפקיד מפתח בארגון - היתה בעברה אחראית למכירת פרסומות, ולא הסמנכ"לית של כל ארגון הידברות. יחי ההבדל הקטן! והיא אינה מספרת בהקלטה שהיא ביקשה לקבל אחוזים מכספי התורמים לארגון - ומנכ"ל הארגון דחה בקשה זאת על הסף. זאת אומרת, שאם היתה מקבלת את השלל האסור, אז היה הכל כשר בעיניה. האם עדות זו נשמעת נאמנה?

הגברת פנתה לבית הדין, שהסכים עם ארגון הדברות - ולא התיר לה לקבל אחוזים מן התרומות, אלא רק משטחי הפרסום באתר. הסבר מלא + המסמך המצולם יימצאו כאן:

http://www.hidabroot.org/he/question/175943

הבה נמנה את המלעיזים על כבוד הרב:

בחור אחד לא קיבל תשומת לב מספקת לדעתו, ואז החליט לפצות פה נגד הרב. אשה שנייה דרשה אחוזים מהתרומות, ואז פצתה פה נגד הארגון. האם אלו נשמעות כמו עדויות אובייקטיביות של עדים נאמנים?