אברהם כהנא - ספרים חיצוניים

לכבוד השואל, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

אודה שאינני בקי בכתבי אברהם כהנא. וארשום כאן מה שנראה על פי השקפת היהדות בנוגע לכתבים החיצוניים. 

מסורת התורה והיהדות שכוללת תרי"ג מצוות, נמסרה בדקדוק ובמסירות נפש לאורך כל הדורות. ועל כן אין שום חולק על קדושת ספרי התנ"ך. 

הואיל ושאר הספרים לא נמסרו ולא נלמדו מדור דור בדקדוק ובמסירות נפש, מעלת חשיבותם ואיכותם הרוחני היא נמוכה. 

עיקר קדושת התורה נובע מחשיבות כל תיבה שבה אשר נכתבו ברוח הקודש או בנבואה; ואילו להבדיל, בספרים החיצוניים, רוב רובם נכתבו על ידי בני אדם ובלי זיקה לרוח הקודש. 

ומצאנו לגדולי הדורות שסמכו לפעמים על מגילה חיצונית כמו ספר יוסיפון או מגילת אנטיוכוס לגבי עובדה היסטורית; אבל בשום פעם לא מצאנו אותם סומכים על המילים שבדבריהם שנאמרו ברוח הקודש. 

לכן אין ספק שאין חשיבותם מגיע כלל לערכם של הספרים הקדושים שהמה בכתובים והמסורים לנו מדור דור. 

ומובן מאליו, דהואיל והרבה מן אותם ספרים חיצוניים לא נמצאו בעברית כלל אלא בלשון יוונית או לטינית - שהן היו הלשונות המשומשות לאומות העולם באותה תקופה - שיתכן והרבה מן אותם כתבים הומצאו על ידי אנשים נכרים בלי שום קשר ובלי שום מקור ביהדות כלל. וכל שכן אם מדובר בכתבים שנמצאו בלשון סלאבית כנסייתית עתיקה שיש להסיק שמשם מקורם.

לכן אין לסמוך על אותם הכתבים אלא במה שמצאנו כבר בספרי קודש המקובלים ליהודים מדור דור. 

בברכה, 

רב נחום