מקלות של יעקב

שלום וברכה,

 

הגנטיקה בימינו אינה מכירה באפשרות שכזו. אולם ראיתי מחקרים חדשים שמנסים לבחון אפשרות שכזו, שיש לבעלי חיים "אוסף תכונות" בדנ"א, כך שבעלי חיים בסכנה - מסוגלים לעורר טריגר שיגרום לתכונות מסויימות להיות יותר דומיננטיות מאחרות.

 
אעתיק קטע רלוונטי מוויקיפדיה, ערך "לאמארקיזם":

 

        "בשנים האחרונות חלה התחדשות בעניין בתחום אחד של תאוריית הלאמארקיזם; הורשת תכונות נרכשות. מחקרים חדשים בתחום האפיגנטיקה טוענים שישנה אפשרות שתכונות התנהגותיות נרכשות יכולות להיות מועברות בתורשה. מחקר אחד מדבר על תרנגולות; גידול תרנגולות בתנאי לחץ הוביל להולדת צאצאים עם התנהגויות חדשות שמותאמות לתפקד בתנאים של מחסור במזון למשל. ההנחה היא שגנים מסוימים עלולים להיות מושפעים מהתנהגות מסוימת ותכונה זו תועבר לצאצאים על מנת להגביר את היכולת שלהם לשרוד במצבים קשים.
         מחקר אחד בחן האם גישה מוגבלת למקורות מזון ומים אצל תרנגולות תשפיע על התנהגותן ותביא לשינויים גנטיים, והאם שינויים אלה יועברו בהורשה לצאצאיהן של התרנגולות. התנהגויות שונות יכולות להתבטא בשינויים באופן החיפוש אחר האוכל למשל – התמקדות במקומות מוכרים שבהם נמצא המזון במקום חיפוש אחר מקורות מזון חדשים. התרנגולת היא חיה שקל לחקור כיוון שבעזרת אינקובציה ניתן להפריד לחלוטין את הביצים והצאצאים מההורים וכך למנוע מצב של למידת התנהגות מההורים. הניסוי הראה כי תכונות מסוימות והתנהגויות חדשות של תרנגולות אכן הועברו בצורה מסוימת לצאצאים, אף שלא היה שום מגע ביניהם והצאצאים לא היו באותם מצבי לחץ שהיו הוריהם (כך שהתנהגות שנצפתה בהורים לא אמורה להיות קיימת אצל הצאצאים). 
         Our Findings … showed modification in their foraging behavior which is in line with what could be expected from and adaptive perspective. Furthermore, offspring of the UL birds showed a similar response to that of their parents, in spite of themselves never being exposed to the treatment.‏[7]
         מחקר זה הוא רק דוגמה אחת להתעניינות המחודשת בהורשת התכונות הנרכשות. מחקרים נוספים מתנהלים כל הזמן. מחקר אחר מראה כי הרגלי אכילה אצל זכרי עכברוש (שגורמים להשמנה אך לא נובעים מגנים) משפיעים על נטיות להשמנה בצאצאים ממין נקבה."

 

כך שייתכן מאוד שהמדע צועד בעקבות המקרא בסוגיה זו, ויגלה בקרוב את מה שידע יעקב אבינו.

 

מכל מקום, אין ספק שהצלחתו של יעקב אבינו נבעה בשל בטחונו המלא ב-ה', וביטחון זו לבדו היה מסוגל לבטל את הטבע; הגמרא מספרת לנו על בתו של רבי חנינא בן דוסא, אשר טעתה לשים בנרות חומץ במקום שמן, ומתוך אמונה גמורה בכך שה' מנהל את העולם וחוקי הטבע שבו, אמר לה ר' חנינא בן דוסא: "מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק", והחומץ אכן דלק (מסכת ראש השנה, כט, עמוד א).

אין ספק שחייו של יעקב אבינו היו רצופים במעשי נסים, אשר היו מסוגלים לסתור אף את חוקי הביולוגיה - כי ה' הוא השולט בחוקים.

 

בברכה,

דניאל בלס