תפילה על זיווג, שיטת רבי יהודה החסיד

באופן הפוך ושונה מכל הנכתב לעיל כתב רבינו יהודה החסיד זצוק"ל בספר חסידים (סימן שפג) ולפי דבריו רק הגזירה הקדומה שהכריזו קודם יצירת הולד קובעת הזיווג, ואי אפשר לאדם לישא ולחיות ימי חייו עם מי שאיננה בת זוגו. ואני מקדים לדבריו קטע מהתלמוד עם סיפור אופייני לתפילות של הרבה אנשים על זיווג מסויים הנראה לפי ראות עיניו כהכי מוצלח בשבילו. בתלמוד מבואר שמותר לגמור ולהחליט על קשר גם בשבת וחג (מועד קטן יח ב):

"שמא יקדמנו אחר ברחמים. - כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי פלניתא [רבא שמע איך אדם מתפלל שתזדמן לו אשה מסויימת], אמר ליה לא תיבעי רחמי הכי [אל תתפלל כך], אי חזיא לך לא אזלא מינך [אם היא ראוייה לך היא תתחתן איתך בכל אופן], ואי לא כפרת בה` [תכפור באמונה בה` שתאמר שתפילה לא מועילה].

בתר הכי [אחרי שכבר נשא אותה] שמעיה דקאמר [שמע אותו רבא כשהוא מתפלל] או איהו [עצמו] לימות מקמה [כלומר קודם זמנו], או איהי תמות מקמאי [שהיה מתחרט על שנשאה], אמר ליה לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי אמר רב ...מה` אשה לאיש. וזה לשון רבינו יהודה החסיד [והוא מפרש פירוש קצת שונה בדברי התלמוד הנ"ל]: "אמר רב משום רבי ראובן בן איצטרובלי, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מצינו שמה` אשה לאיש. מן התורה שנאמר (בראשית כד נ) מה` יצא הדבר. מן הנביאים שנאמר (שופטים יד ד) ואביו ואמו לא ידעו כי מה` היא. ומן הכתובים דכתיב (משלי יט יד) בית והון נחלת אבות ומה` אשה משכלת.

והא דאמרו שמא יקדמנו אחר אין פירושו שיקחנה אחר [בנישואין] וישכבנה ויבעלנה, כי זה אינו יכול להיות שיועיל בתפלה לישא ולבעול. תדע שכן היא, שכן אמרו (מועד קטן שם) כי הא דרב שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי פלוניתא א"ל לא תבעי רחמין הכי, אי חזיא לך לא אזלא מינך, ואי לא כפרת בה`, כך פירושו, ואי לא נגזור שתהא אשתך, ובתחנונים יכול להיות שתקדים ותשאנה, מ"מ לא יתגלגל שתבעלנה, אלא תכפור בה ותתן לה גט ותגרשנה, כי אין לתפלה מועיל שום ערמה, שיוכל לבעול כשלא נגזר. ואם תאמר וכי יעקב אבינו לא ידע מזה הענין והגזירה והבת קול, א"כ למה הוצרך לעבוד שבע שנים. הרי תדע זה מנתן הנביא". ופי` דבריו בעניין נתן הנביא:

"רצה לומר כדאיתא באברבנאל (מלכים א א), ולשואל שישאל איך נתן הנביא לא האמין בנבואתו ששלמה ימלוך, ונצרך לכל ההשתדלות הזה [המבואר שם בתחילת ספר מלכים], והנה הנביא המספק על נבואתו עובר על דת וחייב מיתה שניבא וכו`, ...גם אפשר שנאמר שהסיבות האמצעיות אי אפשר שמלטו בדברים האלוקיים, וראה נתן הנביא שהיה ההשתדלות בזה סיבה אמצעית לשיגיע העיוד האלוקי אשר דבר עליו וכו`, עיין שם, וכמו כן יש לומר ביעקב אבינו", עכ"ל. המשך יבוא בהצלחה - מנשה ישראל