שאלה__

לכבוד השואל, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

סוף דבריהם שם במשנה: 

"ואנו לי-ה עינינו. רבי יהודה אומר, היו שונין ואומרין, אנו לי-ה, ולי-ה עינינו." כלומר, שהיו מדגישים את קירוב לבבם כעת אל השם, שזהו תיקון על ריחוק הלב שהיה מקודם. 

ודוקא הזכירו את זה בשעת השמחה, שאז ריגשת הלב מתמלאת בהרגשת קירוב להשם בדרגה הכי גדושה. 

בברכה,

 רב נחום