רציתי לדעת בברור למה צמים את צום גדליה

שלום וברכה

מספר התודעה בענין הצום.

צום זה תקנו חכמים על הריגת גדליהו בן אחיקם, שהרגוֹ ישמעאל בן נתניה בעצת מלך עמון. וכשנהרג גדליה כבתה גחלת ישראל האחרונה ששרדה אחר החרבן הראשון, ושארית יהודה גלתה מארץ ישראל, ונהרגו אלפים רבים מישראל:

כשהחריב נבוכדנאצר מלך בבל את בית המקדש והגלה את העם לבבל, השאיר בארץ דלת העם והפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם. והיהודים אשר ישבו במואב, בעמון ובאדום ובשאר הארצות, כשמעם כי נתן מלך בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את גדליהו - וישובו אל ארץ יהודה ויעבדו את הכרמים אשר נתן להם מלך בבל, ותהי להם הרוָחה:

אולם מלך בני עמון, שעינוֹ היתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה להכות נפש את גדליהו, ובחֹדש השביעי בא ישמעאל אל גדליהו למצפה. ואף כי הוגד לגדליהו שישמעאל זומם לרצחו, לא האמין לדבר, שלא רצה לקבל לשון הרע, וקבל את ישמעאל בכבוד. וישמעאל הרג את גדליהו ואת רוב היהודים אשר היו אתו שם, ואת הכשדים אשר השאיר אתו מלך בבל. היהודים הנשארים בארץ חששו מנקמת מלך בבל וברחו למצרים. וכך נתפזרה שארית הפליטה והארץ נשארה שממה. לזכר צרות אלו קבעו את `צום השביעי`, ביום הריגת גדליהו בחֹדש השביעי:

יש אומרים, שגדליה נהרג ביום הראשון או השני של תשרי, ומפני שאין מתענים בחג, נדחה הצום למוצאי ראש השנה:
ועל אותו הצום אמרו רבותינו: `ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשרפת בית אלקינו`. שכשם שקבעו צום על חרבן בית המקדש, כך קבעו צום על מות גדליה:
יום ג` בתשרי נזכר במגילת תענית ליום טוב שאין סופדין בו, שבו בטלה אזכרה מן השטרות, ועתיד ליהפך לנו לששון ולשמחה: