שאלה לגבי נשמה

שלום וברכה

נודע בספרים הקדושים שגוף האדם הגשמי מושפע משלשה כוחות רוחניים הנקראים, נפש, רוח, נשמה, כמבואר במשנה בספר יצירה, ונבאר קצת כוחות הנפשיות האלה, והבדל פעולתם בגוף הגשמי, [ולא נרחיב הדיבור פה בביאור שני הכוחות הנוספים הנקראים בשם `חיה` ו`יחידה` שהם גבוהות ונעלות ורמות מאוד, אך נבאר רק השלשה כוחות התחתונים אשר הגוף החומרי מקושר עמם באופן חזק, והחיות הגשמית מחובר אליהם מאוד, והן המה, נפש, רוח ונשמה], והם נקראים בפי הקדמונים, כוח המורגש, כוח המוטבע, כוח המושכל. ואסביר מהותם כפי אשר למדתי מדברי המקובל רבי אליעזר רוקח ז"ל (בספר הנפש):

הנפש - היא כוח החיוני המורכב וזורם עם הדם ככתוב בתורה (דברים י"ב כ"ג) כי הדם הוא הנפש, ועיקר משכן כוח הזה הוא בחלק התחתון של הגוף, כמו בכבד ובטחול, בכליות ובמעיים, כי שם הוא בית חרושת הדם. ומכוח הנפש הזה מתהווה באדם תאוות האכילה וכן תאוות המשגל ודומיהם ככתוב בתורה (שם י"ב כ`) כי תאוה `נפשך` לאכול בשר, וכתוב בספר איוב (ל"ג כ`) ונפשו מאכל תאוה, והתשוקה הזאת המתהווה ע"י כוח הנפש אינם צריכים לעזרת ה`רצון`, כי עיקרם נטוע עמוק בנפש שהוא כוח חיוני ולא כוח חיצוני. הרוח - הוא כוח המידות, כגאוה, שפלות, הטבה, קנאה, וכעס ככתוב (משלי כ"ט י"א) כל `רוחו` יוציא כסיל, ובמגילת קהלת (ז` ט`) כתוב:

אל תבהל ב`רוחך` לכעוס, וכן מידת הניצחון - לנצח את חבירו, או מידת ההוד - להודות לחבירו, וכן שאר המידות. וכוחות אלה נחות ושוקטות, ואינם כמו כוח הרעבון לאכילה שהוא תובע חלקו מעצמו שאפילו אם לא ירצה ילחץ אותו, שכוחות הנפש תובעים מעצמם את חלקם, אבל כוחות הרוח מתעוררים ע"י כוח הרצון שמעלה ציורים בלב, וכוח זה שהוא `הרוח` מקום משכנו בחלק האמצעי מהגוף שהוא הלב. הנשמה - היא כוח השכל והחכמה, ומקום משכנו בחלק העליון מהגוף שהוא הראש, ומשם הוא שולח את השפעתו לכל חלקי הגוף, והנה דבר מובן מעצמו שעצם המוח המונח בגולגולת הראש, עם כל פלאיות הרכבתו ומיליוני התאים שיש בו, עם כל זה אין בבשר עצמו `מנת משכל` של שכל ודעת, כי לא לבשר חכמה, ולא לשומן תבונה.

ורק הכוח האלוקי המשפיע במוח האדם נותן את החכמה שיש באדם. אמנם המוח הוא הכלי שנברא באופן מותאם ומדויק כפי הנצרך למשכן האורח הנכבד הזה – השכל והחכמה, אשר גר בתוכו זמן קצוב שנקצב לו לחיות על פני האדמה, והוא כוח העליון השכלי אשר ממנו מקור החכמה. וכוח זה שורה בבכל החללים הקטנים שיש בחלקי המוח, ומשם משפיע שפעו אל תוך פנימיות המוח, ולכן אם יסתם אחד מהחללים ע"י התמלאות אויר, דם או מים, יש בכך בכדי להפריע לפעולת המוח, וגורם למחלות והפרעות. וכתב האר"י ז"ל (עץ חיים שער פנימיות דרוש י"ב, וכן בשער החשמל פרק א`) שמפני שהאדם מושפע משלשה כוחות רוחניים הנקראים נפש רוח נשמה, שביארנו תכונתם, וכל אחד מהם צריך אמצעים אשר על ידיהם ישלח את השפעתו וחיותו לאיברי הגוף, לכן ברא הקב"ה בתוך הגוף שלשה מיני צינורות, שהן, גידים, עורקים, עצבים, שכל אחד מאלה מיני הצינורות משמש לאחד מהכוחות הנ"ל.

השפעת הנפש שעיקרו בכבד, עוברת דרך הגידים שהם הצינורות המוליכים את הדם שבדם הוא הנפש ככתוב בתורה. השפעת הרוח שעיקרו בלב, עוברת דרך העורקים שבגוף האדם, שדרכם עוברת הרוח החיוני מהלב לכל האיברים, אחר שהדם העובר בלב מתערבת עם כוח הרוח שבו כוח התנועה, והלב שולח אותו על ידי העורקים אל כל הגוף, ולכן העורקים דופקים ומתנענעים כפי תנועת הלב.

[בשונה מהגידים הפשוטים המוליכים דם, שאין בהם כוח התנועה]. להשפעת הנשמה שמשכנו במוח האדם, ברא הקב"ה את ה`עצבים`, שעל ידיהם שולחת המוח את הוראותיה החכמות הבאות מהנשמה לכל הגוף, ומבואר בזוהר פרשת לך (דף פ"ג ע"ב), ובפרשת ויגש (שם דף ר"ו ע"א) שאלו שלשת הכוחות משולבים ומקושרים זה בזה, וכל אחד משלים את חבירו, ולאחד מבלי השני לא היתה יכולת להתקיים ולתפקד כראוי.

ומכל זה תלמד שבכדי לשנות את תכונותיה של רותי לתכונות של דוד נצטרך להעביר אליה את הרוח של דוד, וכן את העורקים מעבירי רצון הרוח, אבל החלפת הנשמה לא תועיל לזה. כי לנשמה ניתנה רק כח ההכרעה וההחלטה הסופית אם להיענות לנטיה שמעוררת הרוח או לסרב לה. והנשמה היא מעצם טבעה מושג בחירי נטול קביעות, ודווקא בגין פעילותה של הנשמה הננו נמצאים במערכת של בחירה הגוררת בעקבותיה מערכת של שכר ועונש. בהצלחה - מנשה ישראל