כמה שאלות--->

לכבוד השואל, 

סליחה על האיחור בתשובה עקב עומס פניות לאתר. 

1. זהו דיוק מצויין, שגם חז"ל עמדו עליה. ודרשו, שזה היה יום היחיד שהיה בו רק הקב"ה בעולם [כי מיום שני נבראו כבר המלאכים].

המילה "ראשון" מראה על מספר אחד בקשר לספירה של מספרים; משא"כ המילה "אחד" מראה על אחדות וייחודיות באופן אבסולוטי, בלי שום קשר לאיזשהו הגדרה או מסגרת. לכן נאמר "יום אחד" כי הוא היה יום שגילה את יחידותו של הקב"ה באופן אבסולוטי.

2. אותיות "זעירות" (קטנות) קבלנו במסורה מזמן נתינת התורה, ויש לכולם טעם שיכול להבין מי שלומד את ההקדמות של סודות התורה. 

3. זה לשון רש"י בפירוש שם:

"נעשה אדם - אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן. ואם כתב אעשה אדם לא למדנו שיהא מדבר עם בית דינו אלא עם עצמו, ותשובת המינים כתב בצדו ויברא אלוהים את האדם, ולא כתב ויבראו: בצלמנו - בדפוס שלנו: כדמותנו - להבין ולהשכיל."

הרי שלשון רבים, כדי ללמדינו מידת הענוה. 

הרי שב"דמות" פירושו, שיודע להבין ולהשכיל כמו הברואים של מעלה.

ומה שכתב רש"י "דפוס שלנו", הכונה שהקב"ה ברא את כל אברי האדם שיקבילו לקדושות עליונות שהקב"ה ברא בשמים. לכן נקרא שהאדם נברא כ"דפוס" השמיימי. 

בברכה, 

רב נחום