תרומה גזל וכיבוד הורים

לכבוד השואלת, 

סליחה על האיחור בתשובה עקב עומס בפניות לאתר. 

א. זה לשון הקיצור ילקוט יוסף (יורה דעה סימן ר"מ פרק יא):

"מי שציוה את בנו שלא לקיים מצוה דלא רמיא עליה [דהיינו, שאין חיוב על האדם לקיים את המצוה, רק אם עושה אותה מקיים מצוה], וכגון, מי שאמו ציותה עליו [בחוליה] שלא ישכיר את ביתו מכאן ואילך לשום אדם, ודר בו לפנים בשכירות שנה אחת תלמיד חכם ובעל מעשים, יש אומרים שמחוייב לקיים צוואתה, ואין בדבריה אלו משום אמירה לעבור על דברי תורה, דאף שטוב וישר להשכיר בית לתלמיד חכם כדי שיוכל ללמוד שם בהתמדה, מכל מקום אין זה חובה עליו ולא רמיא עליה כלל. ויש חולקים ואומרים דאינו מחוייב לשמוע לה לבטל מצוה אף שהיא אינה חיובית עליו, אלא מצוה קיומית. ובלאו הכי דעת רוב הפוסקים שבדבר שאין לאב הנאה ישירה ליכא מצות כיבוד אב ואם. ולכולי עלמא אם הבן צריך למעות השכירות, אין צריך, לשמוע לאמו, דמצות כיבוד אב משל אב ולא משל בן, וגם בדבר שאין לאב ואם הנאה ישירה ליכא חיובא דמצות כיבוד אב ואם. [שם ס''ו]".

ב. נראה לי שיש לך לחשב בערך כמה היה הניכוי יותר מ30% שהורשה לך, ואחרי שהכנת את הסכום הזה להחזיר, יש ליצור קשר עם בעל העסק, ולהגיד לו מה שקרה, ושאת עושה כפי מיטב יכולתך לשער את הסכום ולהחזיר לו, ואת מבקשת ממנו שימחול לך אם יש איזשהו הפרש שאת עדיין חייבת למעלה מן הסכום שאת מחזירה עכשיו." וכיון שהחזרת את הסכום המשוער והוא גם מחל על היתר, אין כאן שום חשש יותר לגזל.

ויש לדעת להבא, שאין רשות ההנחה תלוי בפקידה אלא בבעל העסק. 

בברכה, 

רב נחום