יש לאדם בחירה חופשית

שלום וברכה

אעתיק קטע מהספר הקדוש אגרא דכלה [פרשת חוקת], ואתה תשיב לי אם נחה דעתך משאלת השאלות. "במדרש (במדבר רבה פרק י"ט ד`): אמר ר` יהושע דסכנין בשם ר` לוי על כל דבר ודבר שהיה הקב"ה אומר למשה, היה אומר לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים (ויקרא כא א), א"ל משה, רבש"ע אם נטמא זה במה תהא טהרתו, לא השיבו (הקב"ה), באותה שעה נתכרכמו פניו של משה, כיון שהגיע לפרשת פרה אדומה, א"ל הקב"ה באותה שעה שאמרתי לך אמו"ר אל הכהנים, אמרת לי אם נטמא במה תהא טהרתו, לא השבתיך, זו טהרתו ולקחו לטמא וכו"`.

ומהראוי להתבונן באמת מפני מה לא השיב השי"ת למשה באותו פרק ששאל לו טהרת טומאת מת, וגם למה נתכרכמו פניו של משה ומה דאג על זה. ונראה לי לתרץ הכל בעזה"י על פי דברי רבי משה הדרשן שכל מעשי הפרה לכפר על עון העגל, וכמו שהביא רש"י ז"ל בשמו. ואקדים לך מה שידוע על פי התורה דידיעתו יתברך שמו אינה מכרחת להאדם בעל הבחירה שהבחירה חפשיית אצלו, שאם לא כן אין כאן שכר ועונש כיון שאין בחירה, והתורה בכל פינת יסודתיה מלאה מיעודת שכר ועונש, הנה מוכח מזה שהבחירה חפשיית, וגם כן ידיעתו יתברך שמו מוכח לרבבות מן התורה, כענין אמרו (שמות ג יט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך, והנה רואה אתה, כי ידיעה ובחירה, שני העניינים מתאמתים לנו באמונת התורה, ואין מבוא לשכל האנושי להשיג בשכל איך יתאמתו ב` הפכיים, וכבר דברו בזה כל שלטי הגבורים.

והנה עם היות שאין הידיעה של הקב"ה מכרחת והבחירה חפשיית, זה דוקא ידיעה, אבל דיבורו יתברך שמו מכריח ואי אפשר שישתנה, כדכתיב (ישעיה נה יא) כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי וכו`, וכן פירש הפסוק הקדוש מהר"ם אלשיך ז"ל בספר ישעיה, והוא מוסכם מכל הקדמונים על פי יסודי התורה: ומעתה תתבונן, כיון שכל מעשה פר"ה היה לכפר על עון העגל, הנה הגם שהיה זה גלוי וידוע לפניו ית"ש שעתידין לחטוא ויצטרכו לכפרת הפרה, עם כל זה הידיעה אינה מכרחת והבחירה היתה חפשיית אצל ישראל, הנה לא היה באפשרי שיאמר הש"י למשה זאת המצוה בדיבור קודם החטא, דאז יהיו ישראל ח"ו כמוכרחים לחטוא ולא תהיה בחירתם חפשיית, ושוב לא יגיע להם עונש, על כן לא היה באפשרי שישיב הש"י תשובה למשה אז כששאל בפרשת אמו"ר אם נטמא זה במה תהא טהרתו, ולא השיב לו מפרשת פרה, מפני שעיקר מעשה פרה באת על חטא לתקן עון עגל, ולא היה רצונו ית"ש להביא הדבר אל עולם הדיבור כדי שלא יהיו כמוכרחים, רק ישאר להם הדבר בבחירה, הגם שהיה הדבר אצלו ית"ש בידיעה, אין הידוע מכרחת והבחירה חפשיית, ועל כן נתכרכמו פניו של משה באותה שעה ששאל בפרשת אמור ולא השיב לו הקב"ה, כי הבין משה שיש בידיעתו ית"ש איזה דבר הניתן לבחירה, על כן אין ברצונו ית"ש להביא הדבר לבחינת דיבור.

ולפי זה נודע לנו מן פרשת פרה אדומ"ה אמיתיית ידיעה ובחירה, והנה השכל האנושי אי אפשר לו להשיג הצדקת ב` הענינים ביחד, אבל מחוייבים אנחנו להאמין על פי התורה הצדקת ב` הענינים ואין לחקור בחקירות, כי השכל האנושי לא ישיג זה, אבל המה אמיתיים מצודקים בשכל אלקי, הגם שיש ידיעה, עם כל זה משפטי ה` אמת להעניש ולהשכיר, כי הבחירה חפשיית: עד כאן לשונו. ועל מה עשה ה` ככה שלא יהיה נתפס בשכל האנושי הידיעה והבחירה איך ילכו יחד,