תפילת אשכבה [תגובה]

שלום וברכה

שמחתי לקבל את שורותייך, הן היו לי כמים קרים על נפש עייפה, מאוד שמחתי לשמוע כי את מתקרבת ליהדות, ואת מתחזקת בשמירת שבת, תודה לקל. אכן דעתי ברורה כי יש לצעוד בצעדים בטוחים, אע"פ שביטחון הצעדים גורם לכך שהן תהיינה קצת איטיות, וכתבתי על כך בהרבה תשובות. אני מודע למאמצים של המתקרבים, אני מצדיע להם, ואני מרגיש עצמי בטל וקטן כלפיהם, ברור שאני לא עמדתי בכל ימי חיי אל מול נקודות בחירה כאלו, וכך לימדונו חז"ל `אל תדון את חבירך עד שתגיע למקומו`.

אבל עם זאת חשבתי שההערה שלי במקומה,  וכי עלי להעיר על שאלה הלכתית המתקבלת בעצומו של יום השבת, דבר הנראה כשני דברים סותרים. כהדלקת חשמל בשבת בכדי לברך ברכת המזון מתוך בירכון, ועקב כך הובנתי כנראה כמבקר, אם שבאמת אני לא מעיז לבקר את אחי ואחיותי שבאו מרקע אחר לגמרי.

עם זאת, יש לדעת כי עניין שמירת השבת, היא מבין הצעדים הראשוניים המתבקשים בכניסה על כביש היהדות, ובשמירת השבת כלולה ההצהרה על אמיתות האמונה שלנו, כי כך ביקש בורא עולם שהצהרת האמונים שלנו כלפיו תתבצע בעיקר באמצעות שמירת שבת, כך שאין תחליף להצהרת האימון הזאת.

לגבי שמירת השבת בשלבי ההתחזקות, ברור כי - בשונה מחוקי בשר ודם - כל מעשה ומעשה נידן בפני עצמו, ובכל פרט ופרט שנמנעים מלעשותו עקב השבת, יש בכך משום שמירת שבת באותה הרגע, ואע"פ שלפני כן ואחרי כן עשו את אשר אין לעשות, מ"מ יש ערך לגבי כל הימנעות ספציפית. ולדוגמא, כתיבה במחשב, הרי שכל תקתוק ותקתוק שמתקתקים נידונה כבפני עצמה, ואם את נמנעת מכתיבה מסויימת יש בכך ערך גם אם לפני כן כבר כתבת במחשב.

כך, שגם בשלבי ההתחזקות חובה להימנע מכל עשיה שיש בה משום חילול שבת, לפי ההשגות והידיעות.

רצוי מאוד לכל מי שמבקש להתדפק על שערי ארמונות היהדות, לקבוע שיעור יומי בספר קיצור שולחן ערוך, בכדי לדעת את המעשה אשר יעשון, מההשכמה בבוקר ועד עצימת העיניים בלילה, מראשית השנה ועד אחריתה, וכך נוכל להתחזק בצעדים אמיתיים, בדרכינו לעבר המטרה. ואני מבקש את סליחתך אם פגעתי בך, חס ושלום.

מצורף תפילת האשכבה:

"וְנָחֲךָ אֲדֹנָי תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. תִּשְׁכַּב בְּשָׁלוֹם וְתִישַׁן בְּשָׁלוֹם עַד בֹּא מְנַחֵם מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם".

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא תִתְהַלָּל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ:

רַחֲמָנָא דְּרַחֲמָנוּתָא דִי לֵיהּ הִיא וּבְמֵימְרֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ עָלְמַיָּא עַלְמָא הָדֵין וְעַלְמָא דְּאָתֵי וּגְנַז בֵּיהּ צַדְקָנִיּוֹת וְחַסְדָּנִיּוֹת דְּעַבְדָן רְעוּתֵיהּ וּבְמֵימְרֵיהּ וּבִיקָרֵיהּ וּבְתוּקְפֵיהּ יֵאמַר לְמֵיעַל קֳדָמוֹהִי דּוּכְרָן נֶפֶשׁ הָאִשָּׁה הַכְּבוּדָה וְהַצְּנוּעָה וְהַנִּכְבֶּדֶת מָרַת (פלונית) רוּחַ אֲדֹנָי תְּנִיחֶנָּה בְּגַן עֵדֶן. דְּאִתְפְּטָרַת מִן עַלְמָא הָדֵין כִּרְעוּת אֱלָהָא מָרֵיהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יָחוֹס וְיַחְמוֹל עָלֶיהָ. וְיִלָּוֶה אֵלֶיהָ הַשָּׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבָה יִהְיֶה שָׁלוֹם. כְּדִכְתִיב: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. הֹלֵךְ נְכֹחוֹ. הִיא וְכָל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבוֹת עִמָּהּ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן".

בהצלחה - מנשה ישראל