זוגיו.. אחד בפה אחד לב

יש בחור חוזר בתשובה שמטייל לי במחשבות ובחדרי הלב, אנחנו ידידים מכיוון שהוא לא מעוניין במעבר לכך, למרות שכשגם הידידות תעלם בקקוב זה לא ישנה את מקומו בעולם שלי. ובאותה ההבנה יש לי זוגיות שהתחלתי עם גבר אחר שלפי הבחנתי ראוי לאהבתי, ואני משתדלת להעניק לו אותה בצורה הכי טובה שאני יכולה ובכוונה אבל לא המלאה ביותר. מבחינת ההלכה זוגיות כזאת, מה סיכוייה להיות ראויה? מה עלי לעשות כדי להיות שלמה עם מה שמגיע לי ולא עם מה שאני רוצה ? איך אתגבר על התאווה לגבר אחר? בכיתי והתפללתי אבל אני לא מצליחה להתרחק ולשכוח ולכעוס אפילו על המצב הקיים. מה אעשה ?