אכילת בעלי חיים

1. צער בעלי חיים: לא בכשרויות למהדרין:
http://www.hidabroot.org/he/article/90810
 
2. על צער בעלי חיים בתעשיית הבשר בישראל:
http://www.hidabroot.org/he/article/82824
 

3. האם להיות צמחוני זה יותר מוסרי?
http://www.hidabroot.org/he/article/101813
 
יש לציין שבני אדם אכלו בשר מימי קדם, ולא היתה אפילו תרבות אחת בכדור הארץ שלא נהגה לאכול בשר. לאחר שה' התיר לאכול את בעלי החיים, לא ניתן לכנות זאת בשם אכזריות.
גם לא צריך להאמין לכל מה שמספרים בתעמולה הצמחונית שמופיעה ברשת. שוחחתי עם אנשים שעובדים ברפתות, והם תיארו לי תמונת מצב שונה, אם כי אין ספק שיש גם הרבה מה לשפר.
 
כמו כן, הטענה שבעלי חיים סובלים כבני אדם - יש בה הרבה מן האנשה והדמיון, למרות שבעלי חיים ודאי מרגישים, אין להם חווית סבל וצער כבני אדם. עלינו לזכור שבעלי חיים אוכלים ונאכלים בטבע ב"אכזריות" רבה אף ללא עזרת האדם. הנה שאלה שקיבלנו על כך: "מדוע הקב"ה ברא אכזריות בטבע? מדוע בעלי החיים סובלים?"
http://www.hidabroot.org/he/question/94838
 
היהדות מלמדת אותנו כיצד להשתמש בחומר ולרומם אותו, ולא כדי להתנזר ממנו. כי ההתחברות הגדולה ביותר לבורא היא מתוך החומר. זו הסיבה שהתורה מעולם לא אמרה לחכמים להתנזר מנישואין לאשה, וזאת בשונה מהנזירים והכמרים שחשבו שכדי להגיע לצדיקות יתירה עליהם להתנזר ולא להקים משפחה, ומתוך שניתקו את עצמם מהחומר, הם פגעו בתכליתם הרוחנית, והזיקו לעצמם ולסובבים אותם.
 
היהדות מגבילה את תאוותינו, ומלמדת אותנו כיצד להשתמש בכל דבר שניתן לנו, אך אינה ממליצה להתנזר מהן. לכן היהודים נהגו תמיד למעט באכילת בשר, ולשומרו עבור סעודות מצווה, סעודות שבת וחגים. חז"ל מעולם לא נמנעו מאכילת בשר, וגם לא רבותינו הגדולים ביותר. אנו רואים שגם בימינו אין גדולי ישראל נמנעים מאכילת בשר, כך שאין לנו צורך לבקש להיות צדיקים יותר מגדולי הדור.
 
וזו ההלכה:
"אסור מן התורה לצער כל בעל חי. ואדרבא חייב להציל כל בעל חי מצער, אפילו של הפקר ואפילו של גוי. אך אם הם מצערין לאדם, או שצריך האדם להם לרפואה או לשאר דבר - מותר אפילו להרגן ואין חוששין לצערן, שהרי התורה התירה שחיטה..." (‏קצור שולחן ערוך, סימן קצא - איסור צער בעלי חיים ואיסור סירוס‏, סעיף א).
 
בברכה,

דניאל בלס