עונש לילד בן שנתיים

לכבוד השואלת, 

כפי שאני מבין, הסבר שאינו בא טעון עם כעס או רגש יתר, אפשר לומר הרבה פעמים. 

מטבע הילד (יש טיפוסים שנוטים יותר לנסות יש פחות) שינסה את גבולותיו בגיל זה, ויש לראות את זה כדבר נורמלי. 

יש לתת לו "תוצאות" למעשיו המתאימות ב"מידה כנגד מידה" (כגון זרק אוכל לרצפה - עכשיו יצטרך להרים את זה), אבל לא יותר קשה. 

לכאורה ה"תוצאה" של עמידה בפינה תלוי בכל ילד  לפי הפקחות שלו בגיל זה, וביכולתו להבין ש"תוצאה" זו באה  במידה "שוה" למה שהוא עשה או שנחשב אצלו לעונש גמור.

בברכה, 

רב נחום