כשרות ג`ירפה

שלום וברכה

הגירפה, נזכרת בספר דברים [פרק יד פסוק ה] בין החיות הטהורות בשמה התנכ"י `זמר`, ובתרגום רבינו סעדיה גאון על התורה הוא מתרגם `זמר` בשמה הערבי ז`ירפה. הטעם שלא נהוג לאוכלה, אינו כפי שיש האומרים בטעות שמכיון וצאוורה ארוך אין ידיעה על מקום השחיטה המדוייק, כי על פי ההלכה כל אורך הצוואר כשר לשחיטה, והסביה העיקרית היא כי חיה כזאת לא היתה מצוייה ברוב קהילות ישראל, ופסק המסורת על כשרותה, ולדעת כמה גדולי הפוסקים אין לאכול חיה טהורה אלא במסורת, ולא די במה שאנו מזהים אותה כחיה טהורה ע"פ שמה וצורתה.

שמעתי מיודעי דבר כי בארצות המזרח הדרומיות נהוג היה לאכול את הז`ירפה כחיה טהורה. אנטילופה - הוא הראם שאחד מפרטיו נקרא בתורה (שם) בשם `דישון`, הינה חיה טהורה הכשירה לאכילה, כמו גם האייל על כל פרטיו- הא5ייל הנקוד, האייל החום, האייל האדמוני, האייל הגמדי, כולם כשירים לאכילה. כך גם היעל, שבשמה התנכ"י נקראת בשם `אקו`, הינה חיה כישרה לאכילה.

כולם מסומנים בסימני הטהרה, העלאת גרה, פרסה חלוקה, וקרניים, ויתר הסימנים. כמובן שלפני שתעשה מעשה, עליך לברר במאת האחוזים, שהחיה אותה אתה אוכל הינה אחד מהנ"ל. לקנות בקיאות בזה תוכל לעיין בספר `סימני חיה ובהמה` להרב שמחה יאיר פוסטלסקי מבית שמש. אפשר להשיג בטלפון: 0573101843

בהצלחה - מנשה ישראל