אמונה
כיבוד הורים<<<
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום,אני בת 20,אני מקוה שזה המקום הנכון לשאול את מה שיש לי על הלב. היחסים עם אמא שלי קצת מורכבים,אני מאד אוהבת אותה כמובן,אבל קשה לי מאד עם זה שהיא מתעצבנת בקלות וגם היא מאד ממורמרת,מקטרת הרבה...(אני יכולה להבין ממה זה נובע כי היא עברה דברים לא קלים בחיים,אבל עם כל זאת הרי יש לנו מציאות מסויימת ואנחנו בוחרים איך להתנהג בה..או לשקוע בה,או לעלות מתוכה)קשה לי עם ההסתכלות שלה על דברים ועל זה שהיא לוקחת הכל קשה ויש עצבים בבית,ולכן אני הרבה פעמים לא מתאפקת ומעירה לה הרבה על זה, וגם מחזירה לה חזרה ואני יודעת שזה לא בסדר! אבל אני באמת רוצה שיהיו לה חיים טובים יותר וזה יקרה רק אם היא תשנה גישה אבל אני בתור הבת שלה כביכול אין לי זכות להגיד לה או להרצות לה כי יוצא שאני יוצאת חוצפנית ולא מכבדת אותה...זה מתסכל...האם יש דרך שאפשר להתגבר על זה אני לא רוצה לריב איתה ורוצה שבאמת יהיה לה טוב כי אני חושבת שכל ההסתכלות שלה לא טובה והיא גורמת לחיים שלה בסופו של דבר להיות לא טובים וגם זה משפיע על הסביבה ועל הבית...מקוה שיהיה לכם איזה משהו לענות או להאיר את עיניי. תודה מראש!!
תשובה
שלום לך
אכן אסור לך להעיר לה כלל, ואת יכולה להעביר מסרים בעקיפין כגון בסעודת שבתשבו את תמסרי רעיון על פרת השבוע שאימך תוכלללמוד ממנה לשנות את ראייתה על החיים וכדו`, או שתראי לה איזה סיפור מעניין וכדו`, שגם כן יביא לה את הראייה נכונה על החיים.
אבל חלילה לך לדבר איליה בחוצפה, ואפי` בעדינות אסור לך להעיר לה, והשתדלי לחזק את ליבך ולדעת לנהוג אחרת ממנה בחייך העתידים, וכך ייטיב לך לך מאוד באחריתך, ולא לריב עימך בעבור זה ואת יוצאת כעוסה ומפסידה. וכיבוד אב ואם היא מצוה רבה והשתדלי לעשותה בשמחה.
בברכה - בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il