שאלת

לכבוד השואל,

1. רצוי שיהיה לך כלי אכילה (קערה וסט סכום אחד) [או אפשר להשתמש בכלים חד-פעמיים לכך]- אחת לבשר ואחת לחלב - כשרים;  וכן שתשכנע את ההורים לבשל בשבילך בסיר נפרד חדש שקניתם לבשר או לחלב,  שהם ישתמשו בו תמיד בבישולים בשבילך ושלא יערבבו אותו עם שאר הכלים.

2.  בבוא הזמן ובאפשרותך לעבור מוסד ראוי לשקול את הענין. אם אין באפשרותך לעבור כעת, ראוי להתחזק על ידי שמיעת שיעורי תורה וחיזוק.

3. כך הוא דעת הרב עובדיה יוסף ז"ל (הובא ב"ילקוט יוסף" הלכות כיבוד אב ואם סימן י אות ב):

"אם אביו עובר על איזה איסור במזיד, אף שיודע שהדין אסור, יש אומרים דבזה אין הבן צריך לומר לו מאומה. ואם יש סיכוי שאם יעיר לאביו בצורה מכובדת, אביו יקבל את התוכחה, יעיר לאביו בינו לבין אביו, כמו שיש מצוה להוכיח את החילוניים בימינו באופן שמקרב אותם ומראה להם את המתיקות שבשמירת התורה והמצוות. ולכן אם רואה את אביו מסתכל בקביעות בסרטי תועבה בטלויזיה, או בעיתונים חילוניים, ויכול להסביר לו בנחת עד כמה הדבר מזיק לנפש האדם, ואביו שומע אותו בכובד ראש, אין הכי נמי הנכון הוא שיעיר לאביו בצורה מכובדת להצילו מן החטא. אבל אם אביו אינו מבין שיש צד איסור בהסתכלות בטלויזיה, ולא יקבל ממנו, ימנע מלהוכיחו."

לכן אם ההורים לא יבינו את מה שאינו הגון בדבר, נראה שראוי לך ללכת לשם מצות כיבוד הורים; אמנם ,  תחקור מקודם אודות ההופעה שם. ובאם נראה לך שיש שם בהופעה מראות כאלו שראייתם יכול לפגוע בך חלילה באיזה אופן שהוא, אז יש לסרב.

ושזה על פי הכלל, שכאשר האבא או האמא מצוים לעבור על דברי תורה, אין לשמוע להם (רש"י בשם חז"ל, ויקרא פרק יט סוף פסוק ג). ואסור להסתכל במראות של אי-צניעות שיוכלו להביא לידי איזשהו עבירה, וכמו שנאמר: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".

4. ראה מה שמובא בתשובה הקודמת מהילקוט יוסף.

5. לדאוונינו, מאד קשה שההורים יצייתו למה שילדיהם אומרים - אפילו כשאומרים דברים נכונים.

והסיבה לזה מפני שלדעת ההורים  לרוב נתפס הילד שלהם בדעתם (באופן פסיקולוגי) כקטן מהם, ואע"פ שכבר התבגר.

אם כן, יש לך לשקול את המצב: אם נראה לך שההורים ישמעו - אז מה טוב, ותגידי כמה חשוב הענין להשתפר בהתנהגיות  שבבית. אבל אם נראה לך שלא ישמעו לך, אז כבר אמרו חז"ל: "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע" (יבמות סה:).

בברכה שהשם יתן לך את החיזוק שאתה צריך בתקופה זו, ושתזכה בבוא היום להתחזק תמיד יותר ויותר.

בברכה,

רב נחום