לשון הקודש.

שלום וברכה,

 

אכן הרצאה מרתקת. גם הרב צבי ענבל עסק בלשון הקודש רבות, ומציג דוגמאות רבות למורכבות השפה העברית.

ומאמר נוסף בנושא: http://www.hidabroot.org/he/article/1836

 

לגבי שאלתך,

קשה למצוא את המסורת ההיסטורית שמאחורי מילים רבות בשפה העברית, ולכן לעיתים קרובות מוטל עלינו להתחקות אחרי משמעותן ההגיונית.

 

אין ספק שהמילה "חך" נועדה לעשות שימוש בחך שלנו, כי עובדה, שלא ניתן להגות את המילה חך מבלי להשתמש בחך. כפי שלא ניתן להגות את המילה "שיניים" מבלי שימוש בשיניים, את המילה "שפתיים" מבלי להשתמש בשפתיים, וכפי שלא ניתן להגות את המילה "לשון" מבלי לתקתק עם הלשון בתוך פינו. עובדה זו לבדה מוכיחה לנו שמילים הגו הן מתוכננות, ונהגו בכוונת תחילה, ואינן רק "שפה הסכמית".

 

לעניות דעתי, המילה חך נועדה לציין פנים ("חיכו"), והיא עשויה להיות שורש למילים נוספות שמתארות פנימיות.

 

כמו כן, נוכל לראות ששתי האותיות מהן מורכבת המילה "חך" עושות שימוש בחך, הן האותיות ח' ו-כ'. ייתכן ששתי אותיות אלו נבחרו כדי לציין את שורשן הווקאלי: כלומר כדי לומר לנו שהחך הוא המקור לכל האותיות שעושות שימוש באותיות "ח" ו-"כ".

 

בברכה,

דניאל בלס