לא תחמוד

לכבוד השואל, 

לכאורה בשני הלווין אין איסור אלא בחומד חפץ מחברו, לא זמנו או השתתפותו. וה"ה בלא תתאוה, לאלו שסוברים שיש כאן ב' איסורים נפרדים.

וזה מצאתי [http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/52_17_73.pdf]: 

"בשו"ת 'בצל החכמה' הוכיח מסתימת דברי הראשונים והפוסקים שאין אדם עובר אלא א"כ חומד חפץ ספציפי של חברו.

כך בדברי ר' אברהם בן הרמב"ם אנו מוצאים ש"האזהרה היא על איזה חפץ שיש ברשותו של חברו, לא על מה שדומה לאותו חפץ", והיינו כאמור שאין איסור אלא בחמדת חפץ מסוים שנמצא אצל חברו."

בברכה, 

רב נחום