שאל את הרב - כללי
מבולבלת:-)
- ז' סיון התשע"ה
שאלה
שלום כבוד הרב,הכרתי גבר בן 36 ואני בת 34 ,אני דיי מתקרב ,והוא פוטנציאל מאוד,הוא גבר מדהים בכל הבחינות ומאוד מוצא חן בעניי.זה כל מה שאישה רוצה ,ומה שאני כמובן תמיד רציתי .יוצאים כבר 4 חודשים .אחרי חודש נפרדתי ממנו כי לא היו לי פרפרים.ואני רגילה כל החיים שלי לפעול על פי זה למרות שסביבי היו אומרים לי שזה לא הכל,לא מצליחה להשתחרר מזה.בכל זאות לאחר שבוע חזרנו ומאז השתפר,אך לפעמים מרגישה שבא לי ספייס.אני לא רגילה להיות בזוגיות ולהיות למרות שתמיד חלמתי על מה שקורה לי כרגע ברוך השם,אבל מרגישה שהוא עושה בשילי ,ואז זה מרגיש לי שאין לי אתגר .אבל מצד שני לא פשוט היום למצוא אחד כה .מכבד,חושב עליי,דואג לי ,מתחשב,מצחיק,גבר טוב עם ארכים טובים מבית טוב,מסורתי, מודרני ,מפנק ,קונה מתנות ,מבשל לי .אנחנו הרבה ביחד אבל כשאני עצובה ,עצבנית או כל רגש לשילי אני רוצה להיות לבד כי נאי לא נעימה .ואני רוצה מרחב.מרגישה ממש כמו גבר .אלה בדרך כלל התנהגויות של גברים . אני כל כך מבולבלת ,והוא מרגיש זאת .היינו למשל ביחד בשישי והוא הכיר את אבא שלי שבא מחו"ל ,את אמא שלי כבר הכיר .כולם מתים עליי ובטוחים שנתחתן (דבר שמלחיץ אותי קצת ) והיה איתנו באורחת שישי והיה כיף הביא לי מתנה ליומולדת : טיסה לחו"ל לסופש ! הייתי בהלם אבל מאותו רגע התחלתי קצת להילחץ גם כי אני שונאת מטוסים וגם כי פתאום שוב אני נרתעת ! ותמיד רציתי שיפנקו אותי ככה ! אז מה קורה לי ??? בשבועות (Fולה יום וחצי ) לא הייתי איתו וצאת החג היה בטוח שנפגש אבל לי היה חשוב קצת ספייס .ואני מפחדת שיחשוב אני שוב רוצה להיפרד,ולא מרגישה כלום אליו .אני בעצמי לא יודעת מה אני מרגישה ,כי נאי לא מכירה את זה ,אז אני אין לי מושג אם זה נכון או לא להרגיש או לא פרפרים .זה כל כך מבאס אותי שאני כזאת .הייתי כל כך רוצה שסוף סוף זה יקרה לי ,להתחתן ,ולחיות עם בעלי ,להקים משפחה ,בלי הפחדים שלי ,ומחסומים.אני לא מסוגלת כרגע להשתעמם בבית ,אני חייבת לצאת כל הזמן גם איתו ,ככה אני מרגישה טוב ורוצה בקרבו .יש ימים שבא לי להיות איתו וימים שלא. מה זה אומר ?למה אני חשה ככה
תשובה
לכבוד השואלת,
סליחה על האיחור בתשובה. ואקוה שהתשובה יוכל עדיין לעזור לך קצת לפשוט עניני הבלבול.
1. לפי מה שאת מתארת את עצם הזיווג, המעלות שלו, רגשותיך, וכו' נראה שהוא דבר טוב.
2. מה שאת אומרת שאת צריכה "מרחב", יש בזה צד שלילי וצד חיובי. הצד השלילי, את צריכה לבדוק בתוך עצמך שזה לא תהיה בריחה מן הקשר הזוגי. כל הענין של זוגיות, כי ישנם חלקים וזמנים שהם טוב ומהנים, וישנם חלקים וזמנים אחרים שצריכים להתגבר בהם ולתת לזולת - אפילו כאשר זה מרגיש קשה לתת. כל המעלה של הזוגיות, היינו שצריכים לקחת חיזוק מן הזמנים הטובים, וליכנס ליחס של אימון ועקביות, ולומר לעצמך "הואיל והבן זוג נתן לי, גם אני אתן לו - ואפילו אם באיזה זמן זה קשה לי"; ולא "לצאת למרחב" באותם זמנים ולנתק את הקשר באמצע.
לכן אם את רוצה ליכנס לקשר נישואין שיצליח, את תצטרכי להבחין בעצמך שאת לא "בורחת" מן הקשר לעיתים. ואם את כן רואה שאת כן בורחת, אז את צריכה להשתדל להתגבר על זה לעיתים קרובות ולהיות נוכח בשיחה ובהתייחסות, ולומר לו מה שמפריע לך - ולא להיכנס עם זה לבדך לאיזו "מערה".
מצד שני, ישנה גם צד חיובי לזמן של "מרחב". לכל אדם בריא דרוש זמנים שהוא ביחד עם אחרים וזמנים שהוא ביחד עם עצמו. רק העיקר שתהיה איזון תמידי בין אותם הזמנים.
ואם זה באמת הבן זוג שלך, אז, אם זה מה שאת צריכה מצד החיובי שבדבר, ה"ספייס", אז הוא יבין את צרכך ויתן לך את הזמן שאת צריכה. רק תעשו סימן ביניכם מתי שאת מרגישה שאת צריכה את ה"מרחב שלך" ואז הוא יתן לך את הזמן הזה. (ועצה טובה בזוגיות, שכל זמן שתקחי ארת ה"מרחב" הזה, גם כן תודיעי מלפני כן לבן זוג, מתי שנראה לך שאת "חוזרת". )
לכן הכי טוב נראה כעת, שתדברי איתו באופן פתוח אודות הנושא של ה"ספייס" (גם כדאי להודיע לו שסתם כך, קשה לך עם מטוסים, וגם כדאי להודיע לו מתי שאת מרגישה לחץ ) ותראי אם הוא מבין אותך. ואם הוא כן יבין , נראה שזהו סימן גדול שזה יכול להיות זיווג אמיתי.
ולגבי הפרפרים, זה אולי חלק מן הסימן לבחורות בגיל הנערות; אבל כמובן שאין זה קובע לגבי יחס מיוסד שיכול לההזיק ולהבנות לאורך שנים טובים וארוכים. כי הרי יכול להיות פרפרים גם למי שאינו הזיווג; אבל אין אותם קשרים מחזיקים מעמד אלא לזמן קצר מאד, וכידוע. עיקר הבנייה בהתחלה בזוגיות שיכול להחזיק לאורך ימים, זהו על ההתמסרות הכנה של אחד לשני שמבוסס על הבנה הדדית ורגשי הערכה עמוקים.
ואסיים בברכה, שתזכי שיתברר לך המצב ושתזכי לצאת מן הבלבול.
בברכה,
רב נחום
נ.ב. את הזכרת מילה אחת אודות "מחסומים". אם נראה לך שיש באמת מחסום פנימי, אשר יכול להיות מנובע שאיזה אירוע או תקופה שמלפני שנים, אז כדאי לך למצוא שליח/ה, וליפגש פעמיים-שלש לדבר איתו/ה על זה; לאתר מנין שמגיע המחסום, ולהשתמש בכלים כדי לשחרר אותו. כי אם באמת יש מחסום פנימי, אז זה בעצמו יכול לגרום מניעה ונסיגה ח"ו, אפילו אם את כן זוכה כבר למצוא את הזיווג הנכון.
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il