האם אני חייבת לכבד את ההורים שלי למרות שאני שונאת אותם

לכבוד השואלת, 

מותר לך לשנוא את מעשיהם, ולהתרחק מלחקות מעשים כאלו או להסתכל על הדברים המכוערים.

וכן אומרת הגמרא בברכות (י.):

"מאי דעתך, משום דכתיב (תהלים קד לה) יתמו חטאים [מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה]? מי כתיב 'חוֹטאים'?: 'חטאים' כתיב!...אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה – ורשעים עוד אינם! "

ולמדנו מכך, שאין לשנוא את האדם עצמו בשביל מעשיו, כי הלא יש לכל אחד נשמה אלוקית בפנים; רק יש לשנוא את המעשים.

ולכן למעשה, יש להתרחק מלחקות את המעשים שלהם, ויש להתפלל על האבא שמישהו חיובי יזדמן בחייו שיתן לו להבין שאין לו להמשיך במעשים כאלו. 

ויש לך לשמור על כיבוד מינימלי להורים, וכמו שמפרשת הגמרא בקידושין (לא:): "איזהו כיבוד? 

"ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד? מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו.

"כיבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא (=עוזר להם לצאת החוצה ולחזור הביתה, אם יש צורך)".

ויש לך לראות לקבל חיזוק בעצמך ובמעשיך הטובים מגורם מחוץ למשפחה שכשר, כגון רבנית, או מדריכה באיזורך שיצרת קשר איתן. כי ברור הדבר שמעשיך ורצונך הטוב הם חשובים מאד לפני הקב"ה - ואפילו אם אין ההורים מבטאים את הכרתם לדרכך הטוב. 

בברכה,

רב נחום