מדוע ממשיכים להתאבל על תלמידי ר"ע לאחר ל"ג בעומר?

לכבוד השואלת, 

כפי שהבנתי הטעם הוא משום שימי הספירה על פי פנימיות הם ימי עבודה וקושי מסויים, המביאים בהשלמתם למטרה של "קנין התורה בנפש". 

לכן שמחה גדולה בהגיע זמן מתן תורתינו, וכמו שאומרים בפיוט בשבועות: "עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה" .

משא"כ לפני הגיע הזמן, עדיין אין השמחה בשלימות; ולכן נמנעים (לאלו שמנהגם כן להמנע) מלערוך שמחות נישואין, ומלשיר בכלי ניגון ומלרקוד ומלהסתפר, עד סמוך לביאת חג השבועות. 

בברכה,

רב נחום