שמחה בחיים

לכבוד השואלת, 

עיקר הצורך לבן אדם אינו ה"שמחה" אלא להיות "מסופק" - כלומר, שיבואו כל צרכיו הטבעיים על סיפוקן.

אחד מן הצרכים הטבעיים היינו לתת ולקבל אהבה, שחלק זה רק מגיע לשלימותו בזמן הנישואין עם הבן/בת זוג הנכון. 

לכן מובן, שאינו דומה מצב הרגשי של האדם קודם הנישואין כמו לאחר מכן. 

ומה שאנשים אומרים ששמחה לא תבוא מתוך הנישואין, אין כוונתם לאותם צרכי הנפש שמתמלאים דוקא לאחר הנישואין וכנז"ל; אלא כוונתם לשאר סיבות בחיים (מחסומים במשפחה, בפרנסה, בביטוי עצמי, וכו') שגורמים לאדם להרגיש מוגבל בעצמו, אין דברים אלו משתנים אלא כאשר האדם עושה השתדלות מיוחדת המיוחסת לתיקון אותם המחסומים, ואין המחסומים המיוחדים ההם מתבטלים אוטומטית ביום נישואי האדם.

לכן התשובה לשאלתך, שאם חוסר השמחה - כלומר, חוסר הסיפוק - שאת מרגישה כעת, נובע מאיזה ענין פגוע או מחסום שקיים מלפני החתונה, אז צריכים לתקן את הענין עכשיו קודם הנישואין ; אבל אם חוסר הסיפוק נובע מזה בעצמו שאת מרגישה בבדידות ואין לך מוצא לבטא את צרכך לתת לזולת באמת, אז כן יעזור הנישואין לזה. כי הם יתנו לך את האפשרות לבנות קשר עם בן זוג, אשר יוכל לספק גם את הצורך הרגשי של נתינה לזולת וחוויית החיים ביחד.

ויהי רצון שהקב"ה ימלא את כל משאלות לבך לטובה, ושתזכי בשעה טובה ומוצלחת ליכנס לחופה עם זיווגך ההגון, ושתוכלי לבנות איתו בית נאמן בישראל.

בברכה, 

רב נחום